נייט ארק שוזרת מוסיקה ים-תיכונית, ג'אז ואלמנטים אתניים (ארמניים), ראשית הזן של מה שמכנים היום "מוסיקת עולם" . מה שנקרא בסוף ה-80 "ניו אייג'", אלא שנייט ארק מעולם לא השתייכה לאיזשהו ז'אנר "ניו-אייג'י". האלבום הזה יצא ב-1986, כאלבום הבכורה של ההרכב, אחרי שבחברת RCA שמעו דמו של ארא דינקגי'אן Ara Dinkjian נגן העוד והקנון, המלחין והאיש מאחורי הפרוייקט. התקליט הזה חשף אותו לעולם כנגן עוד יצירתי . נגינתו אישית, רכה ועדינה ומשלבת ידע רב במסורת נגינת העוד התורכית והארמנית לצד שליטה במוסיקה מערבית קלסית וג'אז.
את הקטע Homecoming תזהו בקלות כאות הפותח של "החמישייה הקאמרית". גם את "תמונה", הלא הוא אחד השלאגרים במוסיקה המזרחית המקומית – "זה הזמן לסלוח" של יואב יצחק. "בלקבירד" הוא גרסת כיסוי מאוד פיוטית ליצירת האלמוות של לנון ומקרטני. נייט ארק לוקחים את זה לסביבה המוסיקלית של האנסמבל שלהם, שזה לא משהו רחוק כמזרח ממערב, אלא מוסיקה מגובשת וצנועה שנובעת מאהבה אמיתית לחיבור הזה. שיר מס. 3 "של שיר ושקט" הוא לטעמי פסגת היצירה בדיסק הזה בשילוב של ג'אז, קלאסי ואתני, קולי וכלי, עוד ופסנתר.
*** מלהיב: הגרסה של הזמרת היווניה אלפתריה ארווינטקי לשיר עם פתיחת הקשה מפתיעה של מתופף הנייט ארק. Eleutheria Arvanitaki – Dinata – Live
Ara Dinkjian – Homecoming/ Eleutheria Arvanitaki – Dinata
תגובה אחת
כבר בשנות השמונים היתה הבחנה ברורה בין "מוזיקת העולם" ובין "ניו אייג'" – שני דברים שאין ביניהם קשר הכרחי.