"יציאה"

שלום חנוך

אן.אם.סי
5/5

"יש בשקט יתרון, גם אם אין לי הסבר זה מתאים לי יותר, וזה מרגיש לי נכון" המילים מתוך "השיר האחרון" הנכלל בכפול החדש של שלום. בלוז קברטי.

הדיסק מתמצת את השורה הזו. בגרסת האנפלאגד האקוסטית (שלום – גיטרה אקוסטית, משה לוי – פסנתר) יש יתרון, לא רק לשלום. גם לנו, המאזינים המתרפקים. שלום חנוך בזמן הזה מעדיף את השירים שלו אקוסטיים למהדרין, כ"פולק סונגס". מהורהר-נוסטלגי מבלי להתמרח בגעגועיו. אחרי 24 שירים, אפשר לומר: שמענו ביצועי רגש, תרצו – ביצועים מרגשים. כול מילה ברורה, כול מילה יושבת נכון. "לגמת מהיין והיית כול-כך יפה, הרגשתי אבוד מול כתפך החשופה" ("לעולם לא") כמה יפה הוא שר את זה.

אבל השקט הזה אינו מספיק. שלום מציע גם פרשנות מנקודת הזמן העכשווית. אני שומע את "צרות טובות" הישן, והגרסה החדשה בעיבוד הזה לגיטרה ולפסנתר נשמעת מאוד מוצדקת. פתאום, השיר נשמע הרבה יותר קלאסיקה. יותר סיפור מאי- פעם.

אני לא בטוח שכול השירים ראויים להישמע נטולי חשמל ודציבלים: "סוף עונת התפוזים" היה ונשאר מבחינתי שיר רוק. אבל ב"ניגע אל החלום", ו"אהבת נעורי", זה הזמר-יוצר שמשתף אותנו מחדש בסודותיו האינטימיים, בגעגועיו היום. זהו שלום מפוייס ומרוכך יותר ב"נגד הרוח", ב"שיר דרך". זהו שלום בלוזי יותר ב"אלימות", וב"המצב קשה", זהו שלום שממשיך להיות אקטואלי ב"רק בן אדם", "מחכים למשיח". ולמרות אפשרויות העיבוד המוגבלות, רק גיטרה ופסנתר, משה לוי הוציא הפקה מוסיקלית אנפלאגדית עשירה ומדויקת, גם עם נגיעות ג’אזיות.

 לא צריכים את הדיסק הזה כדי להגיד על שלום חנוך, שהוא מלחין מלודיות מופלא, אבל המסגרת האקוסטית מדגישה את קווי המתאר המלודיים היפים של שיריו. זה אלבום לפי בקשת הקהל. גם "מאיה" ו"לילה" ששלום הוציא מזמן מהופעותיו – נמצאים כאן. אלא שהפעם אני מצטרף לקהל. מול מערכת הסטריאו מצאתי את עצמי, שונא שירה בציבור מושבע, עם המילים על הברכיים – שר.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן