הוא מכונה ה"פרינס של ברזיל". חיפשתי קווים דומים. לא הכי מצאתי. אבל קרלינוס הוא ללא ספק אחד הנסיכים המלהיבים של של המוסיקה, שמקורותיה מובילים לבאייה. זמר, איש הקשה, גיטריסט מאוד מגוון, פאנקי, פופי, לירי-שקט. זה מסוג האלבומים, שבהקשבה שניה "גדלים" עליך. בראון נע בכיוונים מנוגדים, טועם מפה ומשם, ארה"ב נמצאת ברקע, אבל הוא אינו מסוגל להיעקר משורשיו, ובסופו של דבר, האלבום נשאר מוסיקה ברזילאית מלהיבה (CEARABE) מיוחדת שקטה-מלודית-פיוטית (SENHORA).
