תזמורת "חתונות ולוויות" של גורן ברגוביץ' עוררה תיאבון. אין לי מושג על הלהקה המקדונית הזו, סלונובסקי באל, אבל כששלוש טובות מנגנות בהרכב אחד עם אקורדיאון, קלרינט וחצוצרה, זה אומר משהו על מהות המוסיקה. תוסיפו לזה טאפאן (כלי הקשה), סקסופון, אקורדיון, חצוצרה. המוסיקה פשוטה עד מאוד, מלודית גם קצבית. אין ללהקה את המרחב המוסיקלי של ברגוביץ', אבל יש לה האותנטיות של הרכב עממי, שיודע לעשות שמח. אין בדיסק הרבה מעבר למוסיקה בלקנית שורשית, חלקה הגדול רקיד, חלקה הקטן פיוטי.
בגבה של חבורת "סלונובסקי בל" נושבת רוח שמקורה בבלקן המרכזי באירופה. זהו צליל מתובל בתבליחנים שונים, המשולבת באפוס של הצוענים בתרבויות אירופאיות, סלאביות, טורקיות וים תיכוניות, שיצרו מסורת ייחודית של מוזיקת כלי נשיפה מזרחית.
Slonovski bal, שפירושו "מסיבת הפיל" בסרבית, מייצגת את התחייה של המוזיקה המזרח-אירופית, באבולוציה של הלחנה ואימפרוביזציה. בדרך זו הם חוצים את אירופה מחוזקים באנרגיה של ריקודים כמו קוקס (Coceks), סא-סה (Sa-Sa) וקולוס (Kolos).
תגובה אחת
חכיתי להופעה הזאת לא פחות מחצי שנה, כשחליתי במחלה קשה (שבסופו של דבר הבראתי ממנה) זה היה אחד התמריצים שלי לחזור מהר לעמוד שוב על הרגליים. כך שהביטול הזה של ההופעה של ניל יאנג הוא סוג של אבל עבורי, אבל אני מקווה שזה לא סוף פסוק ויהיה עוד סיכוי לראות אותו בארץ.