סיפורי פוגי

כוורת

הד-ארצי
5/5

דני סנדרסון – שירה, גיטרות, גידי גוב – שירה, אפרים שמיר – שירה גיטרות, יצחק קלפטר – קולות, גיטרות, אלון אולארצ'יק – קולות, בס, יוני רכטר – קולות, קלידים, מאיר פניגשטיין – שירה, תופים.

"כוורת" שקובצה לה יחדיו מחברים ששירתו יחד בלהקת הנח"ל (פרט ליוני רכטר), שינתה את פני הזמר המקומי, שהתבסס עד אז (1973) בעיקר על שירי כפר, מולדת וצבא. המהפך היה קודם כול בהעזה לעשות נונסנס עם מוסיקה מקורית. "מסיפורי פוגי אפשר ללמוד", כך נפתח התקליט שיצא ב-1973.
ומה אפשר היה ללמוד מסיפורי פוגי? א. שמותר לעשות במוסיקה דברים שאחרים לא העזו לעשות. אחרי שלטון שירי השירון הלאומי ההירואיים בפזמון המקומי ("שיר הרעות", "שנינו מאותו הכפר", "חורשת האקליפטוס") בא דני סנדרסון,  יוצר עתיר דימיון מתפרע, ולקח אותנו במקום אל הזיכרון הקולקטיבי של עם ישראל – אל ה"זיכרון" הפרטי המטורלל והשטותניקי שלו.
כבר הפתיחה – "אני זוכר אתה מהמכולת". על זו שקנתה שם סולת והיה לה אף ופה כמו של תרנגולת – רמזה על החידוש וההעזה, פופ ישראלי שלוקח קצת מהסיקסטיז ומגיע עד חופי הים התיכון שטופי השמש. רוקנ'רול? פחות. פופ ישראלי מקומי ומקורי – בעיקר.
הנוסנס הגיע עד גבול השטות המוחלטת: "אם אשתו לפעמים תופרת, אל תאמר שהוא תפרן/ אם בתו לפעמים עוברת אל תקרא לו עבריין".("פה קבור הכלב") או "סיפור הארון" המסופר כקטע ביניים על-ידי גידי גוב.
נונסנס זה עיסוק בסוגיה לאן נעלמו מגפיו של ברוך? מסיפורי האגדות של פוגי וסנדרסון, מתברר שברוך מאוד אהב את מגפיו. הטרגדיה הייתה, שהם לא אהבו אותו. אצל "כווורת" זה הפך למערבון עם מוסר השכל.
לא רק נוסנס, אלא גם שירי אהבה פשוטים. אפרים שמיר שר "ביום ובלילה", וזה נשמע לחלוטין שיר אהבה. גם "ילד מזדקן" ששר גידי גוב נשמע כשיר חברתי הגיוני . "ילד מזדקן, מתקלקל, לומד את הפרינציפ רק אחרי שהוא נופל" זה אגב, אחד השירים היותר רציניים-נוגים בתקליט, המשרה תחושה של סיפור קשה.
המדהים הוא שפרץ המשפטים השטותיים הזה הוליד השירים מהיפים שנוצרו בפופ המקומי. "סיפורי פוגי", דיסק ראשון, נשמע כמו אלבום קונספט, או אופרת רוק, למרות שהוא אינו אלבום קונספט ולא אופרת רוק. קטע כמו "למרות הכל" הוא קלאסיקה של תזמור פופ. "פה קבור הכלב" הוא מנגינה ייחודית, מעובדת יפהפה קולית.
"יו יה" – מהשירים היותר מיוחדים של "כוורת", בביצוע גידי גוב בתפקיד הראשי. שירי אישי כביכול על חייו של האיש שחושב שהחייים זה לא דבר פייר. השפה הנוסנסית, המנגינה, העיבודים לגיטרות, המעברים – זה "כוורת" בגדולתה.
"כוורת" לא יצרה את אופרת הרוק הישראלית הראשונה, למרות שבמקור התכוונה לכך. "סיפורי פוגי" היא יצירה בלתי ניתנת להגדרה, בשילובים של נונסנס מילולי חמוד ומוסיקת פופ מקורית מונעת בקצבי אסטה-אסטה, מתוזמרת להפליא לגיטרות חשמליות ולקלידים, ומצטיינת בהרמוניות קוליות מופלאות. אלבום שאסור להחמיץ.
נ.ב. האלבום שיצא בדיסק ב-1989 עבר עריכה מחודשת.לרשימה של 1973 נוספו – "פוגי 71", "מתמטיקה", "שיעור פסנתר", "המגפיים של אפריים".

על המוסיקה של דני סנדרסון

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1.  את סיפורי פוגי קיבלתי כתקליט לפני 35 שנה. לדעתי הוא "האלבום" של המוסיקה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות