רביעיית מסנר

אן.אם.סי
5/5

אוברטורה ל"חתול מפלצת" (רמי פורטיס, ברי סחרוף) בנגינת הצ’לו של יובל מסנר פותחת את פרוייקט "רביעיית מסנר", הראשון מאז פירקו אלונה דניאל-ערן צור-יובל מסנר את להקת "טאטו" בסוף שנות השמונים.

ההרכב נקרא "רביעיית מסנר" (הגם שמדובר בשלושה "שחקנים ראשיים") משום שא. הצליל הוא של רביעיית מיתרים קלאסית. ב. משום שהפרוייקט הוא קודם מסנרי במהותו. לא רוק מיוסיק, אלא קלאסיק מיוסיק. רק מסנר יכול לעבד ככה שירים שנכתבו במקור לפורמט פופרוק לצליל קלאסי.

האינטרפרטציה מזכירה את צליל הביטלס מ"אלינור ריגבי" בסגנון קלאסי, שהפך לקלאסיקה בפני עצמה. מסנר הלך רחוק יותר. הוא השתמש בהרכב מיתרים להעניק גוונים קלאסיים לשירים של שלושת היוצרים (דניאל, צור, מסנר) והתוצאה היא – שירים במימד חדש, נטולי ריתם סקשן (רק פה ושם זוהר פרסקו מקשט בהקשה), ברוב המקרים – עם ניואנסים וביצועים מפתיעים.

 זה לא שאנחנו לומדים משהו חדש על ערן צור כמבצע ופרשן, אבל יש בהגשה שלו יתר הבעה תיאטרלית ודגשים מיוחדים ("ערפד", "קיץ", "רטוב וחם", "פרפרי תעתוע"- דגימת סאונד למטה) אצל אלונה דניאל השינוי הוא אף מהותי יותר בשירים כ"בשווקים ברחובות", "מחבואים", הפרשנות שלה בוגרת יותר בעיבוד הסוער למיתרים, שיר על נתק, על חיים של משחק במחבואים.

אבל יובל מסנר הוא כאן הכלי הראשי, שמוכיח כי עיבוד מיתרים יכול להחליף גם ריתם סקשן, להפוך שיר לסונטה קלאסית, לתת לשירים המוכרים אווירות-משמעויות אחרות, שלא ניתן להשיג עם הרכב רוק. יכול להיות שלא כול שיר חייבים לעבד למיתרים, אבל גם ככה, העיבודים האלה יצרו פיוז’ן יפהפה ומיוחד, מנוגן ומבוצע עשיר ונקי. השירים האלה מעולם לא נשמעו כל כך יפים כמו עם הקוורטט של מסנר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות