החיבור הוא בין גספריאן ממוצא ארמני המנגן ב- DUDUK – מעין אבוב עתיק בעל צליל מאונפף – ובין מייקל ברוק, גיטריסט ומוסיקאי המתמחה בחיבורים בין מוסיקה אתנית ומוסיקה אלקטרונית הוליד מוסיקה ניו אייג'ית מיוחדת. בעבר "קישט" ברוק את הזמר הפקיסטני נוסרט פטה עלי. הפסיפס הנוכחי נע בין אתניות לאמביינט, מנגינות יחודיות, מעט סימפולים וקולות. אלא שהפעם לא הצליל הדיגיטלי שולט, אלא האקוסטי – צליל אדמתי, שנשמע יותר מוסיקת אווירה אתנית מיוחדת, חלקה בקולו הטבעי של גספריאן, מאשר אקספרימנט עכשווי.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
אחד הדיסקים הקסומים של השנים האחרונות. מגניב לראות שמישהו מכיר אותו חוץ ממני