בדרכי שלי

אריק לביא

אן.אם.סי
0/5

אירוניה: "בדרכי שלי", שיר שמסכם דרך, יצא לאחר מותו של אריק לביא. עוד אירוניה: זה השיר היחיד שהקליט לצורך הפרוייקט והוא מזוהה דווקא עם פרנק סינטרה. לא עם אריק לביא.

 ואם תרצו עוד אירוניה: האלבום האחרון של בכיר זמרי "שירי ארץ ישראל" אינו של שירים ישראלים אלא של קאברים לשירים לועזיים מתורגמים מהקלטות ישנות. רוב השירים כאן מעולם לא הופיעו על גבי תקליטים. שירי פרנקי ליין, שהם רוב רובו של הדיסק, נלקחו מסרט ההקלטה "פגישה מחודשת עם פרנקי ליין" מ-1973, וגם שירים ממחזות זמר (אופרה בגרוש" – 1972, "ברכט על ברכט" – 1972).

נדמה לי שללביא היה נוח יותר להקליט שירים של פרנקי ליין מאשר של פרנק סינטרה. סינטרה היה זמר ג’אז שלא ניתן לחקות את ה"פרייזינג" וה"סווינג" הנדירים שלו. לעומתו, פרנקי ליין היה סוג של זמר קאונטרי בעל קול מרשים וכריזמטי, אבל לא בעל טכניקה ייחודית. שירים כמו "גרנדה", "אני מאמין" התאימו לאריק יותר מכול שיר של סינטרה. איכות של קאבר תלויה בעיבוד, בפרשנות. כשאריק שר "בצהרי היום" להיטו הגדול של ליין, אני חש שזה סוג השירים המונומנטליים שצריכים להישאר אצל ליין. אני גם מעדיף את ש"גרין גרין גראס אופ הום", שכאן תורגם ל"נוף ילדות", ישאר אצל תום ג’ונס.

 מצד שני "שיר הוא לא רק מילים" לפי ז’ילבר בקו בעיבוד של אלכס ווייס, הוא הקאבר החזק ביותר של אריק באוסף הזה, כמו גם "אם נדע לאהוב" של ז’ק ברל שהוקלט ב-1999, מה שמראה שכפרשן אריק עשה יותר טוב את זמרי השנסון הגדולים מאשר את זמר הקאונטרי האגדי.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות