בהופעה

אלון אולארצ'יק

0/5

אלון אולארצ'יק – גיטרות, קלידים, עם ברק חנוך – גיטרה, אבי יפרח – בס, אשר פדי תופים (הופעה בצווצא, אוקטובר 2004)

זהו אולארצ'יק הכי רומנטי ששמעתי עד היום. הבחור נמצא בתקופה של בלדות אהבה נורא אינטימיות. טון מינורי, אוריינטציה ג'אזית קלה שהופכת בחלק השני של הערב ליותר קצבית. הקצב המזרחי שחוזר ב"תריסר ישראלים" (שאוכלים פלפל בנורבגיה) יוצא הכי פשוט.

מיתריו הצרדרדים שרים שירי אהבה. לגיטריסט שלו קוראים ברק חנוך, ויש לו את זה. כלומר: סולו גיטרה שקצת מנוגד לאופי היותר פופי של אולארצ'יק.
לשמוע את אולארצ'יק בצוותא 2 – זה סוג של אינטימיות. לא שלאגרים כמו מהסוג שהעם שר עם ארצי, אבל מנגינות חמות, תמות ונוגעות.
הנער של כוורת התבגר בכמה שנים. ילד מזדקן מתיישב לקלידים ושר ברגש גואה: "מה היה לך אני לא מבין וקשה לי להאמין, כבר אמרתי, כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך". הוי, כמה שזה מורח אותך.
חנוך מרביץ סולו גיטרה, ואני רושם בפנקסי: יש בקול ובהבעה משהו שעושה לך להאמין מחדש ברומנטיקה.
"כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך", ממשיך אולארצ'יק בטון עם הרבה נשמה, ונשאר בחיים. והטון הנוגע ממשיך ב"יש לי ילדה אחת בלב". פשטות שכזו.
את המיוחדות של אולארצ'יק מגלים יותר בשירים השקטים האלה, מאשר בשלאגר על הבחור החדש שבא לשכונה, שקצת נמאס ממנו. אבל "בעיניך" הוא דוגמא לאלמנט מזרחי שאינו גימיק.
תמיד עניין אותי איך פולני כמוהו עושה מוסיקה מזרחית. במחשבה שניה: הרבה מלחינים מקומיים ממוצא מזרח אירופאי עשו מילאו את המוסיקה שלהם בהרבה חריףצ מזרחי.
מזרחי, אבל ברק חנוך מנגן סטייל רוק קשוח – גם בעמידה על הבמה, גם ברעמת שיער, ולפי צורת הפריטה, הוא היה משתלב בכל הרכב כסח. אולארצ'יק עסוק בשירים מינוריים לפסנתר כמו "אפילו" (זה אחד הלחנים היפים ביותר שנכתבו אצלנו) וברק לוקח את השיר לסולו רוטט ומתפתל. גיטריסט נשמה.
מפנים את הכיסא ואת הקלידים, ואולארצ'יק שר "יום ללא מילים" והארבעים איש שרים "רד רד לילה/ צמד כוכבים/ מסתכל הלילה בנו/ כמו מאוהבים".
תשאלו מה סגנונו של אולארצ'יק. שאלתם? לא יודע, אבל תמיד צריך לקחת בחשבון גם את "היא הולכת בדרכים", שנשמע לי כבר פולקלור קצת מטריד. צריך לדעת מתי להיפרד משירים. אני מבין שהוא מחוייב לשלאגרים, אבל זה מוציא את המופע מפוקוס. עם "יו יה" מכוורת פחות יש לי בעיה. בדקתי את ארבעת הדיסקים של אולארצ'יק שנמצאים ברשותי, ויש לו כמה שירי פולקלור מזרחיים כאלה פחות שחוקים.
"כל דבר קט מותק מנקר לי את הלב, כי אין דבר קט מותק, כשאני אותך אוהב", חוזרת הרומנטיקה להדרנים, ושוב מייללת הגיטרה בעדינות.
אולארצ'יק חף משלאגרים סינטטיים, תום אותנטי וטון מחוספס הם לפעמים יתרון, והפעם _ עם תוספת מאוד משמעותית של ריגושים רומנטיים. זהו אלון וזהו אולארצ'יק. לא פחות ואולי קצת יותר.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן