האירוויזיון באתונה 2006

הליקון
2/5

בחיים לא הייתי מאמין שרוב הדוז פואה ילכו ל"הרד רוק הללויה" הזה של "לורדי" מפינלנד, עם הגימיק של המסכות המפלצתיות. מה קרה כאן? הבדיחה היא בדיחת קרש לא מצחיקה שמתאימה למדורות ל"ג בעומר. סוג של מטאל מיושן, שדיפ פרפל הייתה מתביישת לבצע לפני שלושים שנה. והיו שירים לא רעים: השיר האנגלי, הספרדי, אפילו ליאל והשוויצרים היו ראויים להיות בטופ. אבל הניצחון של ה"לורדי" הזה שניזון מהרבה אס.אמ.אסים של ילדים משועממים מדליק נורה אדומה למשתתפים בשנים הבאות. אל תביאו שירים טובים. תביאו את האמא והאבא של הגימיק.

האמת שלקחתי על עצמי משימה מזוכיסטית, לשמוע את כול השירים בדיסק הכפול שזה הולך רק עם לחיצות מקצרות דרך בשלט.
בדיסק הכפול החדש קיבצו את כל השירים – אלה שהשתתפו בשלב חצי הגמר פלוס 14 השירים שעלו לגמר.
. אין לי מושג אם היה תיאום בין הנציגים של השתיים, אבל השירים Everything של אנה וויסי מיוון ו-"מדוע מלאכים בוכים" בביצוע אנט ארטני מקפריסין הם פופ מערבי רגשני, רומנטי, פשטני וקליט. אפילו צליל בוזוקי בודד אינו מקשט את השירים של נציגי השפה היוונית. מדובר בתחרות ללא פשרות על הדוז-פואה, וההימור בבורסת ההימורים בלונדון על השיר היווני נראה מוצדק.
טוב לדעת שיש עדיין מדינות שמתבדחות על התחרות, למשל – נציגי ליטא שישירו – We Are The Winners, מה שמבטיח להם כמובן כשלון מוחלט.

על רקע ההתכחשות היוונים למורשתם, הגיע מבול ריקודי עם אתניים כוחניים – מעין חאפלות דאנס קצביות עממיות של אלבניה, ארמניה (השתתפות ראשונה באירוויזיון), בוסניה-הרצגובינה, קרואטיה, מקדוניה, אוקראינה.

אירווויזיון הוא שוק המחזורים: אבל כמה הכול, נו טוב הרוב, לא אוריגינאלי.
מה היה לנו הפעם? מה לא. רוק כאסאח פשטני עם הזמרת פולינה סמולובה מבלרוס, הימנון נוסח "אנחנו העולם" של הלהקה השוויצרית Six4one, הגרמנים ((Texas Lighting הם נציגי הקאונטרי האמריקני עם כובעי קאובוייס, דנמרק – רוקנ'רול סיקסטיז (Twist of Love), הספרדים – "לס קטשאפ" בפופ לטיני רומנטי אלגנטי מחניף (Bloody Mary), אנגליה – גימיק של ראפ מעורב בבאבלגאם פופ (להקת Daz Sampson), ישראל (אדי בטלר) הביאה סול מלודי עם נגיעות גוספל (יש לי הרגשה שהפעם נדחקנו לסוף לא רק בשל שיקולים מוסיקליים) , לטביה שלחה להקה ווקאלית (Vocal Group Cosmos) שעושה א-קפלה מדהימה, להולנדים (Treble) היה שיר חמוד בקצב אפרו קליל ומחייך.
למי שאוהב את הקלילות הלא נסבלת – שיקח את הדיסק. לפי האס.אם.אסים שהצביעו לטובת הפינים, יהיה לזה ביקוש.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן