אז מה יעלה לבחור בדם? נתחיל מהרקע: דודו טסה מתלונן שהוא כבר לא אוהב את מה שהוא עושה, וגם לא אותה ממש, לא מתרגש מיום חדש, מתקשה עם אנשים ובועט בכל מה שעגול. פתרון? "דבר פתוח, שחרר אוויר, תרגיש קצת את הרוח, צא אל העיר". את ההצעות האלה גם אני יכול להציע. חצי עיר משלמת על זה אלפי שקלים לפסיכיאטרים – כדי שזה לא יעלה להם בדם. אבל אתם יודעים: מה כבר נדרוש משיר פופ תמים. מה שיותר משכנע היא המורכבות המוסיקלית של השיר: הפתיחה הסיפורית כאילו "באמצע החשיבה", העיבוד הפאנק הגרובי והורדת ההילוך למשפט "היינו קרובים/ רחוקים מהכל/היינו תמימים" והשירה טעונת הסול של טסה.
