דודו טסה בהופעה דודו טסה – גיטרות ושירה, קרן אברושי גיטרה, שירה, ירין גורן – בס, שמוליק דניאל – תופים. תיאטרון תמונע ת"א (אוגוסט 2005)
"באת עם השמש מצאת אותי רטוב אחרי לילה של רעש". את השורה הזו הוצאתי מעטיפת האלבום. מהבמה אין סיכוי לקלוט טקסט. גם כשקראתי, לא הכי הבנתי את הסיפור שלו ב"באת עם השקט". מילא שיר ראשון, בעיבוד רוקיסטי. נלך הלאה.
בסוף המופע יצאתי קצת מבולבל. שמעתי רוק, שמעתי מזרחי, שמעתי רגאיי, ברזילי, שמעתי גרסאות כיסוי לקלסיקות מקומיות, ורשמתי בפנקסי: מי אתה דודו טסה? אני לא בטוח שטסה כבר נתן לעצמו תשובה.
על דבר אחד אני יכול לחתום מיד, אם יגישו לי טפסים להצהרה: דוד טסה הוא מהגיטריסטים המשובחים במקומותינו, גם אקוסטית, גם חשמלית. זה דבר אחד. דבר שני: הוא קאבריסט שעושה דברים מפתיעים מצד העיבודים.
הוא לקח את "היה לי חבר" של יהורם טהר לב ויאיר רוזנבלום, ועשה מזה גרסה אחלה מודרנית. ממש עורר שיר לחיים. הוא לקח את "הלילה לא" ("עלית לי בזיכרון") של מאיר אריאל ורמי קלינשטיין המוכר מריטה והחליף הילוך לרגאיי בעיבוד ששינה טוטאלית את השיר. זה לא כיסוי לשיר . זה החלפת המזרון והמצעים של השיר. הוא לקח את "אני גיטרה" של נעמי שמר המוכר מבני אמדורסקי לסולו אקוסטית, ועשה מזה שיר נשמה. אם ללכת על מודל מבחני "כוכב נולד" – זה השיר הזה. ובמקום הראשון דודו טסה. שווה מאתיים אלף אס.אם.אסים.
ניצב בחור חמד על הבמה, קול גבוה רב גוונים, מצהיר שהוא לא טוב בדיבורים, מה שנכון. לקראת סוף הערב אני מתופף לטינית וסמבאית על השולחן ב"תמונע". זה מתחיל ב"טפטופים", ממשיך ב"יותר ברור" ומגיע ל"אני רץ" שיר שאומר "אני חייב להספיק כול מה שהעולם מציע, כול זמן שהאור מגיע". טקסט נחמד, מוסיקה – פופ סמבאית. ולפני ההדרנים, מגיע קטע, שהוא לטעמי היותר מרתק אצל טסה – "פוג אל נאחל" מתוך "סוף העולם שמאלה", שיר עממי עיראקי שעבר מדור לדור בקרב משפחת טסה (הושר בחצר המלך העיראקי ע"י סבא של דודו דאהוד כוייתי, זמר ידוע שעלה לארץ ב-1951), יופי של קרוס-קלטשר, סטייל ההפקות של האלג'יראים פאודל ושב מאמי.
מי אתה דודו טסה? לפי הביוגרפיה הוא כולו 27, נולד ומתגורר בשכונת התקווה, 9 יחידות במוסיקה לבגרות בעירוני א', ילד פלא שזכה כבר בגיל 13 להצעות ממפיקי ואמרגנים, טורקיה, ספרד,סלסולים ואתניות ויוון עם גיטרות סטייל פינק פלוייד, מנגני הגיטרה המבוקשים באולפנים, גיטריסט ראשון במופע המשותף של ריטה ורמי, אלבום רביעי בדרך אחרי "מתוך בחירה" עליו עבד עם אבנר חודורוב כיועץ אומנותי. תיק עבודות מרשים.
פתחנו בשאלה, נסיים בהצעה: שילך על כיוון וורלד מיוסיק קרוס-קלטשר, פופ אתני עם כול מה שמסביב, אוריינטציה אקוסטית, קישוטים אתניים. שירד מהרוק. יש לטסה זהות. שישתמש בה. קונספט רייכל? בא בחשבון. או משהו אחר. זה יעבוד.
