הוא מהזמרים הלבנים הבודדים, ששר בלוז כאילו נולד בשיקגו, והוא אירי. מוריסון לא מוותר גם על שורשיו האיריים. 2 דיסקים, 30 שירים (1971-1988) מהקלטות שלא מצאו את דרכן לתקליטים. קול גבוה, קול של נשמה, כמה נשמה מושקעת בבלוז "טוויילייט זון" וב"רק הרחוב ידע את שמך" בטון גבוה וחודר. הריתם-אנד-בלוז של "עירום בג'ונגל" זה הגוספל של הדיסק. לא ברור למה ההקלטות האלו נשמרו בארגזים כל השנים. זה מיטב המיטב של מוריסון, ואוהביו יקבלו כאן אוצרות.
