אני אוהב את ההרכב הזה של היידן, כל עוד העיבודים של אלן ברודבנט, הפסנתרן, אינם מערבבים כלימיתר סימפוניים, ובדיסק הזה כמו שאומרים _ שני קווים מקבילים שאינם נפגשים ג'אז וקלאסי, וההעדפה שלי נופלת על פיור ג'אז "בלוז השיבה הביתה" של צ'ארלי פרקר, הבלדה הרכה של היידן ""שם בחלום", "פנינה כחולה" של באד פאוול. ועוד 8 מילים חשובות: לארני ווטס בטנור סקסופון יש טון חם מאוד.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email