הדיסק של "מטרופולין" מתפתח מאוברטורה קולית, דרך תזמורים עשירים, פעלולי תופים, הרבה סינתיסייזרים. גם בחירת הזמרים אינה שגרתית. לפי עופר מאירי, המוסיקאי שמאחרוי הפרוייקט, הביצוע הקולי הוא חלק מתפיסת סאונד כוללת. אין אצלו כוכבי זמר.
שרונה נסטוביץ ( "לא אומרת כלום"), ברק גביזון ועופר מאירי ("חזירים" ו"מלאכים"), קרן מלכה מאיה מאירי ( "כתמים בשמש") אפרת גוש ("יפן"), קרני פוסטל ("כל דבר"), דנה ברגר ורוני אלטר ("לישון בלי לחלום") הם הקבוצה של מאירי, כמו במופע שירים בסגנון "ואריוס ארטיסטס" שמוציאים לפועל קונספט של מוסיקאי.
המוסיקה משדרת ניכור דווקא באמצעים הרמוניים ומלודיים. התזמור והקצב מספרים סיפור ילא פחות מהטקסטים המינימליסטים שרק מנסים לגעת במצבים של ניכור, בדידות, כהות רגשית, בלבול ומבוכה על רקע הסיפוקים המידיים של העיר הגדולה, שהעתיד בה נראה מייאש. פרוייקט מבריק.
