בן וובסטר (1909-1973) נחשב לאחד משלושת הטנוריסטים הגדולים בג'אז יחד עם קולמן הןקינס ולסטר יאנג, בעל מגוון טונים מהקשיחים ביותר ועד המעודנים (בבלדות) החמים והרונמנטים ביותר. השם "ג'נטל" מאוד הולם את 8 הקטעים באלבום שהוקלט בנובמבר 1972, כשנה לפני מותו בברצלונה שבספרד. הגם שרבות מההקלטות האירופאיות שלו נפלו מהאמריקניות, ההקלטה הזו מיוחדת ללא ספק בזכות ההתחברות שלו לשלישיה של הפסנתרן Tete Montolio עם אריק פיטר בבס ופיר ווייבוריס בתופים. גם לוובסטר וגם למונטוליו יש סאשן עם הרבה "נשימה", 9 דקות של "הבלוז של בן" בפתיחה, אחר-כך יופי של אינטרפרטציות לבלדות "הגבר שאהבתי" ו"כמה זה כבר נמשך" לג'ורג' ואיירה גרשווין וגם גרסה מאוד אלגנטית ל"סוויט ג'ורג'יה בראון". ה"טון הנושם" של וובסטר מורגש לאורך הדיסק, במיוחד בבלדות, אבל המשדרג הגדול כאן הוא הפסנתרן, שמוסיף הרבה דברים טובים לוובסטר.