כמעט שכחנו את מנצ'סטר. היה היו הסטון רוזס, ההפי מנדייז והשרלטנס. "אס אנד אס אונלי" הוא נצחון ענק לסגנון של להקה שאינה מתביישת לצטט בהיסטריה קלסיקות. אני שומע כאן תערובת מרתקת של רוקנקרול פסיכודלי. "לנצח" הוא שבע וחצי דקות של פסיכדליה מופלאה. ההמשך הוא רולינג סטונס, דילן. נצחון, כי השרלטנס מעולם אינם מבלפים בפלגיאטים שלהם. הגיטרות מצלצות יופי. הזמר טים ברג'ס מזכיר לנו פופ טוב מהו. מה רע בהשפעות? לא רק שזה לא רע. זה טוב מאוד.
