לודוויק נאוור, מוסיקאי צרפתי, בודק זוויות אחרות של חיבורים. הקו: אמביינטי-ג'אז האוזי. המשחק בין אילתור למלודיה אינו מורכב אבל מגוון סגנונית. "רוז רוג'" נפתח בתיפוף שמזכיר את הטייק פייב של ברובק. אחר-כך מתברר שזה משהו רפטטיווי על בסיס שורת מזומרת אחת. בהמשך העיקרון חוזר: הקצב מואט לרגאיי, עליו נבנה האילתור. או קטע בו משתלב חליל, ואותו עיקרון של רפטטיביות קצבית חוזר גם ב-SO FLUTE, קטע פאנקי. ויש בלוז. נאוור משרת אווירה קצבית מסוגננת.
