המכנה המשותף

/5

הדיסק מסביר למה גלעד זקוק למרחב הסולו שלו מחוץ ל"שוטי הנבואה". לא סתם אני אומר "מרחב" כי גלעד הוא יוצר ורסטילי שספג המון השפעות.

האלבום מתחיל למעשה בסוג של תפילה ("שערי שמיים") שנובע מתהייה. "טרם ידעתי טעם מוות, כבר בפי מר הקיום", והשיר מסתיים בתפילה-בקשה שיפתחו שערי שמיים ושיטמיעו בו את קולם.
זה גלעד של מוסיקה חפה משטנציות אופנתית, שמחפש להחדיר להרמוניות רחשי שמיים למוסיקה שלו. קול של נשמה דקה הופך לתפילה גדולה. הטון הנאיבי משהו שנשמע גם ב"עץ הדעת" (בדואט עם מורן טלמור), גם ב"הבן של דויד" שבו גלעד חש תחושה כמעט משיחית בתפילה לאהבה באווירה שאנטיית כזו, קצת אנמית – מתחלף לפופ ים-תיכוני נוקב וארצי יותר ב"השבולת לשועל".

זהו דואט עם ברי סחרוף, מילים כבר פחות שאנטיות שמדבר בצורה הכי נוקבת על "ימים בהם השקר הלבן הפך שקוף והוא אמת לכל עניין". השיר הזה מגיע אחרי רגאיי מחוייך "פדיחה מכוכב אחר", טקסט סוריאליסטי משהו, שמשמש את קצב הדאנס האפרו-פאנקי קאריבי.
סחרוף עוזר לגלעד לרדת מממורמי השמיימיות לאדמה ולמציאות. המגמה הזו נמשכת גם ב"נפץ ת'אליל", רוק דאנס חסר פשרות. וגם כאן גלעד יורד מספירות שמימיות ורוקד על רצפת הריקודים, היפ הופ רוקיסטי חזק, שיר מחאה וזעקה על מציאות מאכזבת, לפיה אנחנו עדיין לא מבינים את משמעות הקיום שלנו כאן. שיר שיש לו מסר חברתי ופוליטי.
"מים לעמי" הוא ניסיון לשנות כיוון לאקפלה קולית, סוג של ווקאליזה, ושוב גלעד ממשיך לאתגר עצמו, להיות לא צפוי, משנה סגנונות כמו זיקית, וזה לא תמיד עובד לטובתו.
החזרה לטון הנאיבי, ועם זאת גם למנגינות קסומות מתרחשת ב"מערת קדומים", שיר מלודי להפליא, טון קולי שמייפה את המוסיקה, שיר תקווה די כללי למעשים טובים בעולם הזה. גם ב"תקווה" בשיתוף מקהלת ילדי תקוה, מצליח גלעד ל להפעים בביצוע אקוסטי, שיש בו ראשוניות טהורה.
הסיום – "יום בהיר", בעיבוד פולק אקוסטי, שיר המייחל לעתיד טוב, מארש את מה שהבנו כבר – שגלעד הוא מוסיקאי מצוין של מלודיה והרמוניה.
"המייסדים שלחו לנו סודות לדרך/ ארץ בה נהלך ללא חשש, נבנה וניבנה" שר גלעד, והשיר הזה קסום כל כך עש שהוא נשמע קלאסיקה, מתחבר עם הקוסמופוליטי, עם המזרחי, ובאמת אם ננסה להגדיר את גלעד של אלבום הבכורה, הרי הוא מוסיקאי וזמר העולם של האזור הזה שמוכן לטעום מכול סגנון אתני רוקי, פאנקי על מנת למצות את מכלול ההשפעות בדרכו האישית. מוסיקאי של המרחב בו הוא חי, נושם ויוצר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות