"היא עולה על גג באמונה שלמה /שהיא עשתה טעות קשה", שר גלעד כהנא ב"גג", סיטואציה דרמטית על מי שמנסה לשים קץ לחייה המרוככת על-יד הרמוניות נשיות שמזכירות עיבודים מחניפים בנוסח ליאונרד כהן של שנות השמונים. הברקה של עיבוד. גם שילוב כלי נשיפה הפאנקיים יפה.
ג'ירפות. שמעתי את הלהקה הזו לאחרונה בפברואר 99' במועדון לוגוס ז"ל בנחלת בנימין בת"א. גיליתי אז יוצר ביזארי שנתן לתת לזרם מחשבותיו לרוץ חופשי-חופשי עד נונסנסי ("קרה לך שהתעוררת עם ערימה של ג'ירפות גוססות מטפסות אחת על השניה), שבע שנים אחרי, וכהנא ממשיך בסגנון הזה, והפעם הוא כתב דיסק על רקע של נשבר-לי–הזין-מהכל.
הדיסק גדוש מיני גחמות מתוך מזרם מחשבות ששורבטו לטקסטים הזויים, ("אני רואה צבעים/ הם לא רואים אותי"), יומרניים ("אין לי תוכן, יש לי צורה") מצבי דיפרוס ("אני לא רואה סיבה לקום… חייב לשכב עם כל דבר שזז")
טון השירה של כהנא אינו נוסק לדרמה, הוא נשאר מאופק בד"כ. העיבודים מגוונים פיוז'ן, פסיכודלי, אוריינטלי, מוסיקת עולם. ויש פה ושם הברקות: ההרמוניה היפה בפתיחה של השיר "קל" שאומר: "כל דבר אמיתי מקדים את זמנו", השורה היפה "כל המילים שמחקתי מחכות שאחזור בי", בשיר "מחצבים", וגם העיבוד האתני המורכב (צליל כינור יהודי, דרבוקה) בשיר "משה".
ג'ירפות מסמנות את מסלול האינדי הלא-שיגרתי ברוק המקומי , בטקסטים הקצרים הביזאריים, בתערובת האקוסטית-חשמלית, בעיבודים העשירים, בתיאטרון ההזוי של הזמר, אבל עדיין "גג" אינו הדיסק האולטימטיבי של הלהקה, שלא לדבר על יצירת המופת של כהנא ושות'. לא משהו שהג'ירפות יכולות לסמן כקמבק הגדול. "ג'ירפות" נשמעות עדיין כהתנסות אוונגרדית של איש אחד. ואולי אלה גבולות השוליים שלהם. לא מעט, אבל גם לא הרבה.
.
תגובה אחת
תיקון- לדיסק קוראים" גג"