פעם, לדיסקו ולדאנס בעברית לא התירו להיכנס לרחבת הריקודים, והנה מגיע שיטפון. מתירים גם מתירים. מה כן, מה לא? מה הגבולות? השיר לא יכול להיות סתם דאנס אלא "המנון". תומר גלט ואלון מורדו חקרו ודרשו והגיעו ל-21 מספרים. עשו עריכה דיגיטאלית, חיברו עם ביטים אלקטרונים.
מי נכנס? אין פה חוקים, מי שבא בא. החלוקה בדפי הפרומו מדברת על גרסאות דאנס ללהיטים ותיקים, להיטי מסיבות עכשווים ולהיטי כוכבים מוכרים.

ותיקים: "אמת או חובה" להיט הילדים בביצוע מחודש-מרוענן אך שטוח (אדרי + רווי T ) "עולה עולה" של יזהר כהן – ברמיקס דאנס חדש (ככה, אין כאן הרבה חדש), "יו יה" של "כוורת" בביצוע ריתם נ' בלוזי היפ הופי עשיר של מומי לוי שמפיח בשיר חיים מחודשים, רמיקס טראנסי חדש ל"זה היה ביתי" של מני בגר ביצוע שטוח משהו של הילה הררי אבל עם מקצה שיפורים היפ הופיים של הרמיקסר רוני לוי ששילב גם פראזה של בגר עצמו. "תרקדי הלילה" של אבי טולדנו זכה להפקה תוססת עם קישוטי גיטרת פלמנקו, אם כי השיר והביצוע לא משהו.
להיטי מסיבות עכשוויים: "חושב עליה" הלהיט של עידן יניב וליאור דטאוקר מקבל כאן רה-מיקסוס טראנס אוריינטאלי (חנן דרוב, די.ג'יי אש) משדרג. "נבראתי לך" של שלמה ארצי בביצוע לירון לב, נשאר בגבולות העיבוד המקורי + מחיאות כפיים קצובות, בביצוע מרוגש-דרמטי מדי, טעון באנרגיות ובאדרנלין נשפך של "כוכב נולד" בעיבוד סוחף.
"אור" של אלון דה לוקו מתקבל בברכה כהיפ הופ ים-תיכוני עממי מקורי בעיבוד חגי מזרח מחאפלה מקומית, אורי בנאי ב"הזמנה לחתונה" בסגנון שהזכיר לי במשהו את המוסיקה של אהוד בנאי. הדאנס הפשטני "פופ אפ" (פרידלנד-סופר) של לואי זכה לרמיקס תכליתי של רוני מלר.
זמרים מוכרים שנכנסו למסיבה: עברי לידר עם "חולצת פסים", דאנס מהיר מעולה בפני עצמו בעיבוד שבו שיתף לידר את יועד נבו. שיר שהסיפור העגמומי שלו ממש לא תואם את הקצב המהיר, אבל בתכל'ס הוא ממש משדרג את האוסף הזה.
אני מתלהב מחדש מ"יה" של מוש בן-ארי, ואם מחפשים "הימנוני דאנס", זו הבחירה הראשונה שלי באוסף הזה. שיר נהדר, חוש הומור, קצב אפרו קאריבי פריך ומנגינה כובש. תרקדו. "אולי על שפת הים" עם "היונים" ויהורם גאון – נראה לי כעירוב כפוי של שיר ישראלי עם דאנס. הרמיקס שעשו משה פרץ ואורן קריץ ל"כשאלהים אמר בפעם הראשונה" של מתי כספי לנתן זך הוא נסוג של מניפולציית מכונות. טוס לדאנס, רע לנשמה. לעומת זאת, העיבוד המדונסס שעשה אסף אמדורסקי ל"תמיד עולה המנגינה" של יהורם טהר לב ויאיר רוזנבלום בביצוע שרונה ודניאלה הוא מניפולציה מתוחכמת ומיוחדת. כך גם הרה-מיקסוס של אמיר כהן ל"יום סתיו" ששר אריק לביא. בסך הכול, יש מסיבה כאן מסיבה עברית.

מלמעלה למטה: עידן יניב, לירון לב, אלון דה-לוקו, מוש בן-ארי, מומי לוי