נוסטלגיקן חסר תקנה כמוני מתגעגע גם לקולנוע דן של שנות השמונים, ופתאום, כששומעים את האוסף, מתברר שהחבר’ה דאז חיקו את הסצינה הלונדונית בעברית ובגדול, והיו גם דברים מקוריים. קחו את "הבא הוא אמיתי" של מינימאל קומפקט או את "שינוי" של סיאם. אני מוכן גם להתאהב מחדש בשולץ האיום של כרומוזום ו"היחידה לטיפול נמרץ". לא הכל כאן ממש מלהיב מחדש, ויש אפילו חלשים, אבל הדיסק עושה צדק לימים בהם הדאון טאון ת"א לא היה רק אוונטה.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email