סוטוקאזי ארוסי – זמרת מובילה, קאניה צזה – זמרת רקע, סילינדין נתיני – זמרת רקע, נומסונטו קומאלו – זמרת רקע, אנדיל יננה –קלידים, סידני מניסי – סקסופון, יואל – גיטרה, ג'ימי מנגוואנדי – באס
באבס נדאמאס – תופים, אלהאדג'י דיופ – כלי הקשה

לפני ההופעה ביו המכולות בנמל אילת 38 מעלות בצל, קראתי שהסוטוקאזי ארוסי היא אחת מהקולות המובילים של דרום אפריקה, זמרת שחקנית ורקדנית.
מיני שחור חושפני עם רצועות. על הפתיחה הבנתי שהגברת משחקת על נוכחות בימתית חזקה במיוחד. יש לה קבלות: היא כיכבה ברבות מהפקות היוקרה של דרום אפריקה ואפילו שיתפה פעולה עם ענקי התרבות יו מסקלה ועם מרים מקבה. והופיעה בעולם הגדול. לאילת היא הגיעה עם אחת הנבחרות המובילות של נגני דרום אפריקה.
היא הפריחה הרבה מסרים על אחווה, ידידות ושלום. לא הבנתי מילה מהשירים ומה מחפש מופע כזה בפסטיבל ג'אז. היא מביאה אלינו תערובת בין המקצבים העירוניים והניחוחות הכפריים והשקטים של דרום אפריקה והכל מעורב בניחוח מערבי. יש לה עוצמות. היא המרגול של דרום אפריקה רק עם הרבה יותר עומקים. הבעיה שלי עם סוטוקאזי ארוסי שהמוסיקה שלה נשמעה כמו שיר ארוך אחד. ללא ספק סול סינגרית, אבל הייתי רוצה לשמוע אותה עושה Soul. מוסיקה אפריקנית במקרה שלה, פחות עניינה אותי.