הגרסה הנשית למוריסיי? קווים מקבילים עוברים בין "אורגן", להקת אינדי כל-נשית קנדית, ובין להקות פוסט פאנק וניו-ווייב מהשמונים כמו כ"הסמיתס", "בלונדי", "הקיור", ו"ג'וי דויז'ן", בטון הקודר-מדופרס של הזמרת קייטי סקץ' (Katie Sketch) , במנגינות, באווירה המלנכולית, אבל אין לי שום ספק כי ההרכב הזה עושה את המוסיקה שלו. היא מאוד תמציתית, אפילו יותר מדי (הייתי מצפה לקו עיבוד יותר מגוון) , ללא עודפי שומנים בעיבוד, חדה מאוד. זה אלבום מסוגנן. קשה להצביע על שיר אחד, אבל הייתי בוחר ב- Memorize the City המצוין. גם A Sudden Death מיוחד במינו. נגינה פשוטה, יש יגידו פשטנית מדי, אבל נדמה לי שהסגנון התמציתי הז אינו נובע מחובבנות. קייטי סקץ' הזכירה לי את כריסטין הרש מה"ת'ראוינג מיוזס" בפגיעות שהוא משדרת בשירה שלה. היא שרה על יחסים עקרים – "אני לא יכולה לעשות דבר, רק לנתק ולחשוב עליך" או: "לבבותינו לא נפגשו הם התנגשו". מה חבל שהשירים קצרים מדי, שהאלבום עצמו – מסתיים מהר מדי.
