הופעה בהיכל התרבות ת"א

שרית חדד

אוגוסט 2000
3/5

שרית חדד בהופעה בהיכל התרבות אוגוסט 2000. בנצי מור: קלידים, מאיר רגב – גיטרה סולו, ישראל שובל _ דרבוקה, בוריס אליאב – אקורדיון, אבי יפרח – גיטרה בס, אשר פדי – תופים, אריס נחום – בוזוקי, אבי סינגלדה – גיטרות, אמיר שהסר – חלילים, דור מרגלית – קלידים, אורן בלבן – כלי הקשה, יהודה תמיר, אופירה נגר ומאיה אברהם – ליווי קולי.

"בואו נעשה שמח", קוראת שרית, וזה הולך ישר לכפיים. השיר נקרא "כוכב מזל". מענתזת קלילות. איזה בטחון יש לבלונדה במכנסי העור הצמודים.
אני לא יודע איפה יצא לכם לראות את שרית. בהיכל התרבות עשו לה מה-זה כבוד. דפקו פרודוקציה סטייל גליקריה כולל האורחים – יואב יצחק ויהודית רביץ. ואיזו זמרת ישראלית מקבלת אחד עשר נגנים ושלושה זמרי ליווי.
מההתחלה המתופף שלה די משתלט על הסיפור, דופק רצח, והנגנים האקוסטיים לא נשמעים..
"יש לכם מצברוח? באנו לכאן לעשות שמח, נכון?" קוראת-שואלת שרית. הקהל שבא להיכל התרבות יענו מרגיש פראנג'י בקונצרט, מתרווח. נשאר במושב. שתשחק הנערה. כאן זה לא מועדון הפלקה, שרוקדים צמוד אליה. כאן זה היכל התרבות. יש זמן לריקודים. הם יבואו. חוץ מזה הסדרנים קיבלו הוראות שכולם נשארים לשבת.
אבי גואטה הפקות עשה לה ערב הלוואי על הרבה זמרים. לא להאמין: הכינו תוכניה מפורטת, ביוגרפיה, נגנים, דברים אישיים של שרית, מילות השירים. סטייל.
אני לא בטוח שפרודוקציה כזו יכולה להגיע לירוחם, שלומי ואפילו חדרה, עיר הולדתה. והלוואי שאתבדה.
שרית חדד פותחת קופות בהיכל התרבות. אני מדפדף בזכרוני: איזו זמר או זמרת סו-קולד "מזרחיים" עשו את זה לפניה?
"יש כאב שמתיישב בתוך הלב/ שעה שעה אותי לרגע לא עוזב/רואה היטה את מה שאתה חושב/אתה עכשיו כבר לא מוכן להתחייב, וזה פוגע, וזה פוצע/כשאתה מביט בעיני"
דמעות כחלק מהחאפלה. הקהל נשאר מאוד שמח בדמעות. בלוז מזרחי. לשרית מתאימית טקסטים תפורים לפי מידה. אבל מה: אצלה זה יוצא מהלב. סלסול אותנטי, קול דק וחזק, אך בלי דקויות הבעה, בלי הניואנס שמבדיל בין שיר לשיר.
רקדניות, עם תלבושות מדהימות מהסרטים, פרצו לבמה. מה זה פסטיגל? למה לא שרית נטו? הראש של המפיק הישראלי עובד בסטייל: אם פרודוקציה, אז שיהיה מכובד
טקסטים: כותבים מורידים בשבילה את הרף. היא בחורה צעירה שלוקחת כל כל חרטה-ברטה. חבל: שרית יכולה להיות זמרת קלאסה, אבל לא מספיק לסלסל, לא מספיק "נשמה" ועם הנשמה שלה היא היתה יכולה להגיע רחוק יותר.
"ישנן בנות בדיאטה כל הזמן/לא אוכלות פיתה ולא לחם לבן/אבל אני שוקולד אוהבת/ברוך השם מבסטוה מחיי" נו באמת, לא חבל לבזבז קול כמו שלה על טקסט כזה?
"אין לי כסף ואין לי דוד עשיר/אין לי דוד זקן שירושה ישאיר/אין לי מכונית גדולה נוצצת/כי אני בחורה כזאת רגילה/יש לי לב זהב". ואללה?
הקהל סוף סוף מבין שעם כל הכבוד להיכל, המופע של שרית, זה חתונה. הרקדניות יוצאת במחול ריקודי בטן, הבוזוקי, הדרבוקה התופים וכלי ההקשה לוקחים להילולה. שרית לוקחת לחאפלה הגדולה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות