מיטב הנעימות והקטעים האינסטרומנטאליים הישראלים

בלי מילים

דיסק ב', פונוקול
4/5

"פוגה קטנה" לפי לחן של נחום היימן ועיבוד של יוסי חורי שהקליט צמד הפרברים ב-1968 באלבומו הראשון "יש לי אהבה". יצא צירוף בדה-בדה-בדה-בדה באכי כזה בשילוב ורטואוזי של קול גבוה ונמוך, בשנוי קצבים יפה. מהקלאסיקה של האוסף.

"הבלדה על חדווה ושלומיק", נעימת הנושא מסדרת הטלוויזיה שהלחין יאיר רוזנבלום (1971) והושר בזמנה על ידי מירי אלוני. כאן ממלאת את מקומה גיטרה צנועה. התזמור כמו במקור סוער ודרמטי. גם זו מגינה אולטימטיבית במוסיקה הישראלית.

"פגישה ראשונה" מתוך פס קול הסרט "אל תשאלי אם אני אוהב" שהלחינה נורית הירש (1979) שיר שהפך להיט בביצוע אילנה אביטל. המוסיקה מזכירה מתכוני פופ צרפתיים אופיניים לקומדיות של השבעים. קצביות קופצנית קלילה ומזיזה, מנגינה קלילה מתקתקה כזו, מהסוג שנדמה לך שהיא אינה ישראלית. אילנה אביטל בהחלט אינה נחוצה בביצוע הזה.

"התמנון העיטר" – להקת כוורת שהלחין דני סנדרסון ונכלל הבאלבום "פוגי בפיתה" (1974). אחרי נעימות הסרטים בנוסחים צרפתיםם הנה קטע מקורי המשלב רוק עברי עם צליל של תזמורת ערבית (זוזו מוסא) איזה משב רענן! כוורת קיימת כאן במובן של מוסיקת הורה ישראלית, אבל גם רוק גיטרות. הקטע מתפתח יפה לקראת השתלבותם הקולית של חברי הלהקה. מורכב. מהפכני. מענג. (האזינו לדגימה למטה)

"אל תשכחי לזכור" – לחן של טיפקס מתוך האלבום "החיים שלך בלאפה" (1995) – העוד על הפתיחה מכין את הקרקע לאחת מהנעימות הים-תיכוניות היפות שנולדו במחוזותינו. הכינור הזה שמסלסל באמצע. הגיטרות והקלידים ספוגות באווירת החאפלה המקומית, אבל מצטלצות ניינטיז. דאנס ים תיכוני אולטימטיבי. יופי טיפקס.

"אח של סאלים" של שוטי הנבואה ללחנו של עמית כרמלי (2000). נגינת עוד מובילה קטע אוריינטאלי ריקודי שמתפתח באופן מפתיע לשירת גברים מלודית ומסולסלת. זו המוסיקה של האזור בה אנחנו חיים, משדרת אמת אותנטית יפה, במפגש הזה בין מזרח למערב. מלהיב. הבחירה המועדפת שלי באוסף הזה.

"נעימת פופ-עוד"צלילי העוד, המוכרת כאות התוכנית "הדגש על הכיפאק" בגל"צ. כאן יש דווקא דגש על צליל גיטרות רוק כבד בפתיחת הקטע, ועם זאת נשמרת המזרחיות. הקטע הוא מתוך האלבום השלישי של מי שנחשבו חלוצי "הזמר המזרחי".

"עיר מקלט" מתוך פס קול הסרט "כץ וקרסו" מאת נורית הירש (1972) הוא עוד נעימה קצבית מתוזמרת חזק שלא השאירה את רישומה בתולדות פסי הקול.

"הנקניק מצייטלין" – מאת יוני רכטר בביצועו ומשתתפי "אנשים אוהבים לשיר", הגרסה לשיר שנכתב לאריק איינשטין – פיוז'ן של בין פופ לג'אז, במבנה מאוד חדשני במוסיקה המקומי, מעברים מסעירים בין קצב ומלודיה. שילוב יפה של שירה. זוהי גם אחד המועדפים שלי באוסף.

"עלי כותרת" מאת רוני ווייס בביצוע ההרכב שלו, ששימש כנעימת הפתיחה לתוכנית "עלי כותרת' בהנחיית ירון לונדון – ללא ספק אחת מהנעימות היותר קליטות-מוכרות שיצאו מתוכניות הטלוויזיה של שנות השבעים. עיבוד רגטיים, סגנון הג'אז האמריקני הסינקופי.

"שמח במאפיה" של דוד קריבושי מתוך הסרט "חצי חצי" (1971) פופ קצבי מהסוג שהיה שגור בקומדיות צרפתיות, מנוגן באנרגתיות מחויכת בפסנתר. מלודיה שמשאירה בך תחושה של דג'ה-וו.

"פנדל" מאת שלמה ארצי, עיבוד של אלברט פיאמנטה – הוקלט בשנת האליפות של מכבי נתניה 1971. מנגינה חביבה מלווה בשריקה. לא הרבה מעבר.

"פשע" ו"אש" מתוך פסקול הסרט "השוטר אזולאי" לפי לחנה של נורית הירש. מה היו עושים עורכי האוסף הזה ללא "השוטר אזולאי". ואמנם, הירש הפכה את הסרט הזה למקור לא אכזב של נעימות עשויות בקפידה, בכישרון של מלחינה מימנת בעלת המצאה, המתבססת על ידע והשכלה מוסיקליים ושליטה בסגנונות ובז'אנרם קולנועיים. הקטע "אש" הוא בסטייל אשפי כותבי פסי הקול לסרטי מתח בנוסח "הפנתר הורוד" של הנרי מנציני.

"הצילו את המציל" מאת רוני ווייס, מפס קול הסרט הנ"ל (1977) בכיכובו של אורי זוהר, וגם המנגינה הזו מזכירה את סגנון ההלחנה והתזמור של מיטב מלחיני הוליווד בסרטי/ סדרות קומדיה.

"מסע אלונקות" מאת שם טוב לוי בביצוע ובעיבוד להקת "ששת", קטע מתוך סרטו שליהודה ג'אד נאמן – שבסרט ביצע גידי גוב ב-1977. עיבוד קצבי לנעימתו של לוי, מעניין ומיוחד כקטע אילתור פיוז'ני, אם כי אינו מתפתח לכיוונים אטרקטיביים.

"אדון הסליחות" – לחן עממי בביצוע להקת "נקמת הטרקטור" האגדית מתוך אלבום הבכורה שלה שיצא ב-1970. צליל אלקטרו קצבי עדכני ללחן עממי מוכר – עם אלמנטים מזרחיים. מיוחד מאוד, מפתיע, נועז. מלהיב מכול בחינה – מלודיה, קצב ושירה.

"שיבומי" מאת רונן ירקוני ויוסי חן, אות הפתיחה לתוכנית הרדיו "רוק בישראל" של רשת ג'. ביצוע גיטרות יפהפה למגינה מקורית, וזוהי מוסיקה שמזכירה את העידן של להקת ה"שדוז" הבריטית שהפציצה את המצעדים בליטים אינסטרומנטליים.

"רבי יעקב" – בביצוע טיפקס, לפי לחנו של ולדימיר קוסמה לקומדיה הצרפתית, מתוך האלבום "שביל קליפות הגרעינים" (1991) עיבוד אלקטרוני משועשע, קצב מהיר מאוד. אווירה של פורקן וחאפלה. מתאים לסרט מצויר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות