מדברים על "הניצחון הגדול של קרן פלס", כאילו שמדובר כאן בתחרות. אני לא זוכר "התנפלות" כזו על זמר או זמרת כמו ה"מתקפה" על קרן פלס. כול לחיצה בשלט – קרן פלס. כל ערוץ – פלס. סיכומים שנתיים – פלס. זמרת השנה, תגלית השנה, פריצת השנה, שיר השנה, אמן השנה – פלס. לא נסחפנו קצת?

מה קורה פה? האם גילינו "אוצר" לו המתנו שנים, האם פלס היא מה שחסרה כדי לגאול את הפופ המקומי משממונו. אני לא בטוח. מאז השבעים לא קמו כאן יוצרים כמו שם טוב לוי, שלמה גרוניך, מתי כספי, פוליקר, יוני רכטר, שלמה יידוב, יצחק קלפטר, דני סנדרסון, שלום חנוך.

אני אוהב פופ טוב, גם מיינסטרים, אני מתרגש מכשרונות חדשים, ופלס היא כישרון גדול ממש כמו איה כורם שהיא לא פחות "תגלית" ו"פריצה" מפלס. אבל אני חושש שהגזימו. זה גם לא בריא לאחת כמו פלס שכבר באלבום הראשון תוכתר בכל תואר אפשרי.

המצעדים והדירוגים – כבודם במקומם מונח. המדרגים אינם תמיד מייצגים חתך מהימן של מאזינים. אבל זה בסדר, וגם תגליות – הם חלק מהעניין ופלס וכורם בהחלט ראויות.

אבל רגע: לא היו השנה ארקדי דוכין ועמיר בניון וסאבלימינל ואסף אמדורסקי וג'ירפות. היו גם היו. ובואו ניקח הכול בפרופורציות. אני לא רוצה להמעיט מהתגלית ששמה פלס. לא להשבית שמחתה.
אבל זה יהיה טוב גם בשבילה ובשביל כל האמנים שהתקשורת רוקדת סביבם. לאן הם ילכו מפה אם כבר עכשיו הכתירו אותם למלכי/מלכות הפופ?  הרף כבר נמצא כול כך גבוה, שהשלב הבא עלול להיות רק הורדתו בכמה סנטימטרים.