נחמד לגלות שיש להקות ששומרות נאמנות לפופ טוב, לא-מדי-שקוף. אלבום שלישי ללהקה הגיטרות הבריטית, עם הסולן גבה-הקול, סקוט מוריס. ברצועה השישית "טייגר לילי" שומעים את ההרמוניה סטייל האחים אברלי. אבל האלבום מאוד מגוון, "זורו" היותר נסיוני שונה מ"מאדסלייד" שהוא בריט-פופ קצבי במסורת השמונים, והעיבוד ל"שמור על שריפת הבית" בעל אוריינטציה מלודית תמימה סיקסטיית, "בייסמנט סונג" סוג של פופ/רגאיי ו""אוטופילה" שנשמע כמעט קלאסיקה של פופ. נורא מיוחדים.
