"כמו הרוח"

דוד ד’אור

הד-ארצי
0/5
 דוד ד’אור גייס זמרים מהשורה הראשונה לחדש (השמיני) שלו לביצועים משותפים. דואטים הם טרנד בפופ המקומי (הפרוייקט של ערוץ 24) אלא שלא תמיד טובים השניים, ולא לכול דואט יש ערך מוסף ייחודי.
למשל: "זמן אהבה" עם אהוד בנאי.  הטקסט מנסה  להיות מוסר ההשכל – אל תעשה לחברך – מה שלעצמך כואב. למה זה צריך ללכת בדואט? בנאי לבדו, או ד’אור לבדו היו יכולים להסתדר עם השיר הזה בסולו.  
עם אריק איינשטיין ד’אור שר שיר של יהודה עמיחי "אהבנו כאן", על אנשי המלחמה מול אנשי האהבה, אנשי הזאבים השוחרים לטרף מול אנשי הכאבים המייחלים לטוב. כאן הדואט עם הבריטון של איינשטין מוסיף איזשהו עומק-עידון לשיר.
ב"הלב יודע" עם שלומי שבת ("מה יהיה מחר איש לא קובע/ לפעמים נדמה שהעולם השתגע/ בואי נספיק לפני שעוד יום גווע") הדואט הוא יותר ג’סטה אמוציונאלית שממלאת את השיר ביתר-רגש. המעבד, פטריק סבג הוסיף מימד אווירה אוריינטאלי יפה.  
עם ארקדי דוכין, ד’אור עשה את "נוסע צפונה", על חיילים של כולם שמחכים על הכביש בדרך לצפון, נסיעה שעוררה התחושה שיש עדיין מקום לאהבה, תקווה וחלומות.   
הבעיה: ד’אור אינו סינגר-סונגרייטר שכותב אישי, במקום להתמקד בעצמו, בקונטרה טנור הנהדר שלו, הוא מנסה למלא את ההפקה בג’סטות. ד’אור הוא זמר מספיק טוב כדי לעשות שיר כזה בלי עזרה מידיד, הגם שדוכין מוסיף משהו חמלתי-נשמתי יפה  לשיר. המנגינה יפה, קליטה ומחניפה, והעיבוד מעצים את המלודרמה.
 
ד’אור מסתפק באמירות כלליות-נדושות כמו "לפעמים אדם מגלה שיש בו כוח משמיים",או "בנאדם כמו הרוח, כמו הים יש בו סוד נעלם". או: "בכול אחד יש משהו טוב מבפנים, בכול אחד יש קצת מאלהים". המוסיקה, ההפקה הים-תיכונית המתובלנת כולל קישוטים אתיופיים צפויים + הבעת הרגש של ד’אור,  כול אלה לוקחים את האינסטנט-פלסף לצ’ילאאוט מקומי, שהוא כשלעצמו מענג, אבל חסר עומק. 
"מעל הגג של העולם", בפינאלה, שד’אור שר עם מקהלת שירן הוא דאנס אמביינט מהסוג של  אדיימוס, שירה מקהלתית + מכונות תופים, הפקה מוסיקלית שמנסה לקחת ל"ספירות עליונות".
שני קטעי מוסיקה – "סרילנקה" ו"כמו הרוח" מוסיפים אלמנטים ים- תיכוניים יפים עם הרמוניות וקישוטים מחניפים.
פטריק סבג, המעבד והמפיק המוסיקלי עשה מבחינה זו עבודה טובה – בתיבלון ובשדרוג המוסיקה בשילוב צליל אתני, קלאסי וסאונד עכשווי.  
 ד’אור הוא זמר ומוסיקאי מלא תשוקה וגעגועים, מלודיסט נפלא, שמשדר תחושות מהמיית ליבו המתפעם והמתרגש, אלא שבמקום להתמקד בלהיות יותר אישי, הוא מעדיף לשדרג את האלמנט היותר קיטש-אופנתי ומיופייף במוסיקה שלו.   

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. התקליט של דוד ד'אור מדהים ואיכותי. אני ממליץ לכולם לקנות, אין הרבה יוצרים במוסיקה הישראלית שמגיעים לרמה שלו. היינו בהופעה החדשה שלו, הקהל יודע את כל המילים גם מהשירים החדשים, אז זה אומר משהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות