"כשתבוא תראה"

שלומית אהרון

רוטשטיין הפקות
3/5

ונתחיל בשאלה: האם שלומית אהרון עשתה סוף סוף את דיסק חייה? אז ככה: אילו לאהרון היו בדיסק החדש עוד ארבעה שירים ברמתו של "אהבה נגמרה",(האזינו לדגימת סאונד למטה)  השיר שסוגר את הדיסק, היא הייתה עושה את זה. אבל אחרי ששמעתי 13 שירים – קשה לומר – נולד האלבום האולטימטיבי שלה.
זה שיר שקט (אדמית הראל – דרור אלכסנדר) על אהבה שמתה, על אנשים שכבר לא קמים באותה המיטה, טקסט ולחן שששלומית שרה מכול וריד ועורק בגופה ובעיבוד מסעיר של נועם בורג.
על רקע החזרה העכשווית שלה אל להקת העבר שלה, "הכול עובר חביבי", ההתפשרות על מופע מיינסטרים פופוליסטי עם זמר האופרה יבגני שפובלוב, והכשלונות המסחריים של תקליטיה הקודמים, אהרון עדיין מנסה לעשות דיסק שיחזיר אותה אל קדמת הבמה כזמרת סוליסטית.

שלומית לקחה את אדמית הראל לכתוב לה טקסטים. הראל כותבת מוכשרת אולם נופלת לעיתים למלכודת המטפורות המיופייפות-בומבסטיות. ("גם שתיקתך כאלף מילים/כמו שיר אוהב בן אלף צלילים") אהרון היא זמרת שנוטה למלודרמות מלנכוליות, אבל מהטקסטים בנושא הבינו-בינה נשאר לפעמים משהו די מצומק-מאולץ – מילים יפות-דרמטיות, דימויים שחוקים וגבב של מילות רגש, אבל מעט דברים שמגיעים ממקומות של אמת פנימית. משהו בין הבאנאלי – "אם רק תאהבי את עצמך/ גם הוא יאהב" ("צמאה") והבומבסטי – "בואי נמחה את הדם מאבני גופך" ("מי ישמור את השער").
מטפורה אחת של תלמה אליגון ב"קרן אור" (לחן: מוני אמריליו) ששלומית שרה בדואט עם יובל דור משכנעת יותר מהרבה דימויים מפוארים: "אם תשוב אלי לא אזכור/ איך כיסה ענן את האור".
מצד שני יש כמה לחנים יפים בדיסק: "כשתבוא תראה" – רומבה פלמנקו רקידה ושמחה, הלחן הנוגה היפה ב"אין את מי להאשים" (נועם בורג) בעיבוד יפה לגיטרה, "לא הפסקתי לאהוב" (פיטר רוט) – טקסט פשוט, קצב בניחוח ים-תיכוני, אם כי ביצוע טיפה שטוח, ובסך הכול זה דיסק כמעט טוב. לא טוב מאוד, ככה שהתשובה לשאלה הפותחת – נחכה לאלבום הבא.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. צר לי לומר, אבל זהו אחד מהאלבומים שעדיף היה שלא יצאו. כל כך בנאלי, כל כך שיטחי, כל כך סתמי, כל כך מבוזבז. הטקסטים שהמבקר הנכבד ציטט, הם דוגמא טובה לכתיבה רעה, חסרת מעוף, קלישאית ברמות, ללא כוונה אמיתית, שיקרית ממש. והלחנים? כנ"ל.
    שלומית אהרון זמרת טובה, אבל זה לא מספיק כדי להרים חומר ירוד כל כך.

  2. "אנשק דמעות שקופות של צער" מבקר יקר, לפחות דע את המילים הנכונות!!!
    סתם להשמיץ זה הכי קול והכי קל, הלא?!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות