מסע ומתן

מוש בן ארי

אן.אם.סי
4/5

שותה עוד כוס קפה, ומולי כך יושבת, מוכרח לדעת מה את חושבת. מוש בן ארי יוצא למסע. בהמשך המסע הוא ישיר את "ילד מזדקן" של אולארצ'יק, הקאבר היחיד, למעשה השיר הלא מקורי היחיד בדיסק. לילד מזדקן כבר מותר לשאול שאלות. אפילו לגעת במשברים בחיים ו"משא ומתן" הוא שיר שעוסק במשבר – סיטואציית גירושים, שגורמת למצוקה עד שהנשמה רוצה לצאת ולעוף.

מוש בן-ארי שר שיר עצוב. מנגינה נוגה. לא מלודרמה. לא משהו סוער. הפקה כאילו כזו שאנטית.

אבל היו גם רגעים טובים ביניהם, הוא שר ב"בין הצלילים", הוא מאלתר ומסלסל בקולו, ומה ששם קרה יישאר לנצח. קיטש? קצת קיטש. משהו שמספר על איך הם דהרו לכיוון השקיעה. ההפקה מעניקה משהו קצת הזוי, חלומי.

ואז חוזרים למסיבה. "ממריאים". הראסטות מחייבות. פיז'ן פאנק אתני. אז יש בלגנים בחיינו אבל בסופו של דבר ממשיכים להמריא.

מוש לא יכול להרשות לעצמו דיסק "פסימי"..

אז למרות שהעולם הוא כזה (יהיר, כסף מהיר), כשהוא צולל לתוך עיניה וחד מתק שפתיה, הכול מסתדר. סיבה לחאפלה קצבית ים-תיכונית.

מוש נע במסלול הפשרה. אומר משהו. אבל בורח לחגיגה. "עד שלא נבין אחד את השני" הוא מנסה תובנה בשיר "נקבל", אבל זה לא עובר. (גם המוסיקה לא משהו)

ובשיר הבא, "יום חדש", הוא כבר עף למקום אחר – "ונאמין שהמציאות היא חלום", וזה הולך קצב אפרו-רגאיי. עובד בשיטת השחור-לבן.

המסע מגיע ל"ארץ ישראל", למעשה טיול לירדן לניקוי ראש בנופים המקומיים, וב"גל" מקבלים את בן-ארי מהורהר מאי-פעם (מה לוקחים הגלים המתנפצים איתם, מההסיפור שלהם?) , רגיש ומתפלסף וקולו הגבוה משדר רגש שנוגע. וכן, זוי מנגינה מקסימה בעיבוד אפקטיבי לקלרינט טורקי.
ב"פלאפל" חוזרים לאפרו מיוסיק שמתגבר והולך לפאנקי-רוק, טקסט קצת מבולבל על ענייני זהות אישיים, קצב אקסטזי, עיבוד טיפה בומבסטי לטעמי.
ואחרי "ילד מזדקן" הנוגה (קאבר שאנטיי אמבינטי משהו), מגיע "סוף כל יום", שקט, בליווי פסנתר, ויש לו כאן משפט מיוחד: "איך זה זמן לא זז עד שאליך אתגלה בבדידותי/ בתוך ליבך שם אמצא גם את ליבי". הבנאדם מבקש למצוא ניחומים, מתוך כאב עמוק, עטוף בגעגוע על אהבה לא ממומשת. (דגימת סאונד למטה)
שיא העצב, בתום המסע.
אני מגלה כאן מוש בן-ארי קצת שונה מה שהכרתי, יותר אדם בתוך עצמו, פחות "שאנטיי", יותר מהורהר ורגיש. משהו טוב קרה למוש במסע הזה.

  1. משא ומתן
  2. בין הצלילים
  3. ממריאים
  4. לו רק
  5. אנצל
  6. נקבל
  7. יום חדש
  8. ארץ ישראל
  9. גל
  10. חלום
  11. פלאפל
  12. ילד מזדקן
  13. סוף כל יום
שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. שמעתי פעם את קורין אלאל אומרת בראיון, שאין כזה דבר מוסיקה ישראלית…שזה הכל בעצם, השראה מפה ומפה ומפה…מוש, שוטי הנבואה ועוד כמה מחתרתיות בודדות, הם אנשים שוואלה עושים מוסיקה ישראלית נטו… בלי השראה בלי שטויות. דיסק מצוין!

  2. לפי דעתי ,האלבום הכי טוב שיצא השנה…
    צריך לשמוע אותו מספר פעמים בשביל ממש להתחבר אליו…אני חושב שדווקא המבקר לא נתן שמיעה רצינית ,בתור מבקר….כנראה מרוב כל הדיסקים שאתה צריך לבקר אותם,לא באמת נתת לזה שמיעה רצינית יותר….אלבום מעולה!! ומוש ממשיך את האלבום הגאוני "דרך" אז…….מסע ומתן,מומלץ בחום ,ולחורף קר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן