"הריקוד הבלתי נראה"

ירוק עד

4/5
האם מוסיקה קלטית אירית היא חלק מהנופים שלנו? על ג’אז לא הייתי שואל את השאלה. אבל בואו תקשיבו לחבורה הזו.
 כש"ירוק עד" מנגנים מוסיקה קלטית, זה נשמע חלק מהנופים שלהם. מבין כול החבורות שנשבו בקסמם של הצלילים האלה (רילים, ג’יגים, בלדות עממיות, שירים אירים) "ירוק עד" נשמעת לי לא רק הכי קרובה לדבר האמיתי, אלא חבורה שהמיומנות האתנית שלה נרכשה מתוך אהבה עמוקה לחומר. מיכל שחר -חלילים ושירה, גל שחר – כינור, ויולה ומנדולינה, אייב דורון – כלי הקשה, משה אביגדור – גיטרות אקוסטיות, איתן הופר – כינור וגיטרות מתענגים על התרבות המוסיקלית הזו, מנגנים ושרים כשהם קרובים לרוח המקור, ועם זאת נשמעים "ירוק עד" לא מתוצרת ישראלית, אלא מתוצרת עצמם.
הדוגמה שבחרתי – "שירת האלון הזקן" שחיבר משה אביגדור, יצירה פיוטית מעובדת יפהפה בהשראה קלטית. נגינת החליל של מיכל ב"המחרוזת של הדי" שזה ג’יג מלאת חן קלטי, חיים ונשמה. מה שהפריע לי זה השירים עברית בכמה קטעים. ממש נטע זר במוסיקה הזו. חוץ מזה, יש לנו להקה קלטית מתוצרת הארץ, שאנשיה מקצועיים, וירטואוזים, מאוהבים על אמת בתרבות הקלטית.
מוסיקה אירית
שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן