אמביינט, קולות ממולמלים, צליל אוריינטאלי מקדמים את G Note טראנס ים-תיכוני שנכתב, עובד והופק על-ידי מיכה יוסף. קצבי המכונות זוכים כאן לקישוטי מזרח שבהחלט מייחדים את הקטע. בהתחשב בכך שהסצינה עסוקה בלהגדיר את עצמה, אז אפשר קודם להתגאות ביצוא המקומי של מוסיקה אלקטרונית ישראלית שיש לה כפי שטוען האתר של BNE להציע יותר מאשר פסיי-טראנס קונבציונאלי.
זה כבר השלישי של "אקוטק" אחרי Application Rate ו-Emotion Chaos. כתיבת שורות אלה נעשית על רקע הקצב האלקטרוני השופע פעלולי סאונד. באתר נכתב שההפקה הזו מעניקה "משמעות חדשה למונח פרוגרסיב טראנס". מה אגיד: יש כאן משהו מעניין במיוחד בעטיפת הסאונד, מה שמייצר אולי פסקול מעניין, אבל לא ממש בעל נרטיב מוסיקלי ייחודי. ככה שמיכה יוסף, על כול מקצוענותו הוא אולי סאונדמן יצירתי במיוחד, שהמוסיקה שלו אולי מנסה לעלות מדרגה, ועם זאת אין כאן אפילו מהלך יומרני שאומר: הטראנס פרץ דרך, הגיע למהלכים אומנותיים שכדאי לבשר עליהם בגדול. "אקוטק" עם כול המקצוענות לא עושה את זה.