"ברנרד ולואיז" מרכז ענב ת"א.

מאיר אריאל בהופעה

4/5

 משה לוי – קלידים, אסף שריג –  גיטרה, מיקי שיב – בס, ז'אן פול זימבריס –  תופים 

הטרובדור עולה במכנסיים וחולצה מיושנים, מהסוג שבחורי ישראל לבשו לפני ארבעים שנה. זה הוא. לאורך הערב, לא תמוש בת חיוך מעיניו, שלא החלטתי אם היא משועשעת, צינית או משהו אחר. גם שיר כאב יוצא מחוייך משהו, שלא לדבר על שיר העוסק בזרעי קיץ מעוררי ערגונות.
ערגונות? אליבא ד אריאל אלה "תשוקות שפיציות". ערגון קטן מביא לך את תחושת הנוסטלגיה: שנות השישים העליזות בחורשת טל. שלושים חיילים חשופים להסתננויות של בנות 15-16. כאלה ערגונות וזכרונות.
את "זרעי קיץ" הציג אריאל במדור שירי חימום לאופרה החדשה שלו – "ברנרד ולואיז", סיפור מהחיים עם שירים שיש להם התחלה, אמצע, אבל נדמה לי שהוא חסר סוף, ולמעשה, למי איכפת. פרט לברנרד ולואיז, יש כאן עוד כמה נפשות פועלות, שהמחבר מזכירן לא רק בשיר.
העניינים מתחילים אצל ציון שרעבי מראשון, בעל קיוסק בתל-אביב, בחור שמפנק את כל הבאים בשערי קיוסקו בפול עם ביצה ובחומוס אחלה בחלה. וישנו המכונה "דלת אחורית", הבוחש בעניינים, וגם "האופנוען" ברקע. ברנרד חושד בלואיז, לואיז בברנרד. ואגב, כך זורק האיש שעל האקוסטית מחמאה לאשה שאיתו, היא תרצה, מנהלת המופע, שאלמלא היא, הוא לא היה עומד על הבמה "ואתם לא הייתם יושבים כאן עכשיו"
אחד השירים, מנוגן בסטייל סרטי מערבונים, אבל ה"אופרה" נשארת בגבולות המטר של אריאל. לא רקדניות, לא זמרת, לא כלום, וזוהי אינה בקורת לרעה. טרובדור לוקח גיטרה ומספר סיפורים ושר אפילו טרגדיות, אבל לא עושה הצגות.
אריאל שר טקסטים בקריצה, באירוניה, בפעלול לשוני. כזמר נטו, הוא אינו מצמרר, לא תמיד מרגש, אבל לשמוע את אריאל זה עונג מסוג אחר, יותר משירים טובים או בינוניים. מאוד אהבתי את "פצועי אהבתנו", שיר שההרכב הצליח להטעין באווירה, והטון של אריאל הזכיר לי את ליאונרד כהן. "ברנרד ולואיז" כמה מאכזב, הוא מנגינה משמימה למדי, נטולת מלודיות, ומתברר ששאריאל יודע גם לזייף פה ושם. זה לא חשוב אצלו. צריך לקחת אותו כמו שהוא, זמר הפולקהיחיד במקומותינו.
צריך לקחת את אריאל עם היתרונות והחולשות. דילן לא מזייף? ובמקרה הזה, יהיה אפילו נכון להגיד: מכל מלמדיו אריאל השכיל.
הסיום הוא "טרמינאל לומינאל", אופרה אחרת, אבל לאריאל אין בעיה לחבר אופרה לאופרה ועוד להוסיף כהדרן את "סוף העולם בלוז", והחיוך הזה, הבלתי מוסבר אינו מש מעיניו כשהוא שר: "אם היית רואה יותר, הייתי מצייר לעולם סוף אחר – טוב יותר".

Meir Ariel Live

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות