שימו לב איזה מהפך עבר פבלו רוזנברג מאז "סטלה מאריס" של תחילת התשעים, כאשר עבד עם מפיק הרוק הכבד כריס טנגארידיס, ועד התמהיל של השנים האחרונות, שהוא פשרה ממוסחרת בין פופ לטיני ומיינסטרים ים תיכוני עממי.
קחו את השיר הראשון באוסף "נר על החלון" (דגימת סאונד למטה) שהלחין ניק מילר ל"סטלה מאריס" ואת השיר השמיני "מלדיטה לונה", להיט רומבה-פלמנקו דרום-אמריקני, בדואט עם שלומי שבת. הטונים הגבוהים והמאומצים בקונספט של מטאל לייט רוק בלהקת "סטלה מאריס" , לעומת הקלילות הדאנסית בלהיט הרומבה פלמנקו הקולח והמרקיד.
אז מי אתה פבלו רוזנברג? התמהיל הזה מראה כי פבלו שקוע ברומנטיקה בנוסחי הפופ הלטיני המוכרים מז’אנר הטלנובלות. להיטן מיינסטרים, מלודיות קולחות, מקצבים מכול הבא ליד – בנוסחים המיושנים של רומבות וצ’צ’ות ועד וגם להיטי סלואו ים-תיכוניים, תערובות שיחניפו לקהלים גדולים.
רוזנברג עסק בשנים האחרונות בהתאמת הרפרטואר שלו לדרישות הקהל. "סטלה מאריס" אולי הקדימה את זמנה. "היהודים" שהגיעו שנים אחריה, כבר מצאו קהל בשל יותר לסגנון. לרוזנברג לא היה זמן להמתין. הוא התחבר למקורותיו הדרום-אמריקניים, מחק את סטלה מאריס מהרפרטואר, והלך על תערובות לייט פופ לטיני תוך ניסיון לשדרגם בהפקות עדכניות של Henree.
הכנסת שיר של יוצרים אחרים– כ"בין ערבים" של שלמה ארצי (לטעמי, מיותר) או "כשאת איתי" של גיא לנדאו וארקדי דוכין לא ממש עזרה לפבלו למקד את הרפרטואר שלו.
בשירים השקטים מוכיח פבלו כי הוא זמר בלדות סלואו מצוין. "בא להציע את ליבי" (נוסח עברי לשיר דרום אמריקני במקור של רודלפו פאז) בליווי אקוסטי. כשהוא שר "בדמעות שאת בוכה, גם אני בוכה איתך", האמא והאבא של המיינסטרים, מתברר כי גם בטונים נמוכים-רגועים ובליווי של גיטרה קלאסית יוצאים לו דברים טובים.
אני מוכן להתערב, ש"נר על החלון" לא היה פותח את האוסף של רוזנברג הזה – אלמלא זכה לפופולאריות מחודשת ב"כוכב נולד". וצריך לשמוע את הטונים הגבוהים של פבלו בשיר הזה, כשהוא מטפס בסולם הרגש כדי להבין שהפסדנו בסופו של דבר זמר מטאל רוק. שיר הבונוס החדש היחיד בדיסק האוסף, "קוביות", שיר פרידה שמלצי ומתבכיין, מראה שגם כזמר רגש "לטיני", פבלו לא תמיד פוגע.
