דניאל זמיר (סקסופון, שירה), בכורת האלבום החדש "אמן". עומרי מור – פסנתר, מרק מושייב – תופים, חגי כהן-מילוא – קונטרבס. אורחים: ברי סחרוף, מיכה שטרית

דניאל זמיר כבר מזמין כוכבי רוק מקומיים לבמה. שפשפנו העיניים כשברי סחרוף עלה לנגן. מה הוא עושה פה? כנראה, רק אצל ג'אזיסט כזמיר יכול להתרחש מפגש כזה. זמיר מיוחד, פתוח אנרגתי. פטפטן. אין לו בעיה לשיר את להיטי סחרוף. נכון שלצורך הפרומו והחגיגיות של הבכורה, הכל בא בחשבון, כולל חיבור בין חשמלית רוקיסטית לסקסופון סופרן ג'אזי בהשראה של מוסיקה חסידית.
בכל זאת קרה משהו ביניהם. נקרא לזה הצתה הדדית שהפכה למסיבה יהודית-ים-תיכונית. פתאום הלהיטים של סחרוף קיבלו טאץ' של "ג'אז יהודי", אם להגדיר את זה ככה. כאירוע חד-פעמי קרה משהו חד-פעמי, שהסיכוי שלו להתפתח הוא בערך כמו שברי סחרוף יחזור בתשובה. בהמשך התייצב לצידם גם הטרובדור, מיכה שטרית, אלא שכאן זה היה כבר באמת אירוח לצורך יחצון בכורה.
באתי לשמוע את הדיסק החדש "אמן" בלייב. ברמת הדיסק – זה ממש לא הגיע. זמיר, חוזר בתשובה חסיד חב"ד, שבנה קריירה בניו-יורק, מנסה להכניס המהפך שעבר בחייו לקונטקסט של המוסיקה שלו, במלודיות, בהרמוניות בקצב. זה יותר מ"ג'אז יהודי". בדיסק זה נשמע מהוקצע ומלוטש. בהופעה זה נשמע פחות מבריק וממוקד, אבל גם ככה, הוא מצליח לערבב צבעים – מוסיקה יהודית יחד עם משהו ים-תיכוני. יש לו הומור ספונטני, גם אלתורים מחויכים על שירים ישראלים. (השיר "יצאנו אט" שעבר לאורך המופע), לעיתים גם מקצבים תימניים, ופרט לנגינת הסקסופון סופרנו, זמיר נותן קולו בשירת נשמה, שנשמעת לעיתים עילגת. הכוונות טובות. הביצוע פחות.
הנגנים זרמו איתו – הפסנתרן עמרי מור, חגי כהן-מילוא בקונטרבס, מרק מושייב בתופים. זה הרכב שיצליח בכול פסטיבל בינלאומי. ועם כל הכבוד, אני רוצה לשמוע אותם בלי אורחים מכובדים, ובלי לחצים. השאלה שנותרה – עם הכישרון שלו איך מגיעים רחוק כשאתה נעול על שמירת מצוות. מתסיהו הראה שזה אפשרי.