חנן יובל הוא טרובדור ארצישראלי. מה זה טרובדור ארצישראלי? אין לי ממש הגדרה מדויקת, אבל נדמה לי שזה קודם כול יוצר שמאמין שיש קשר בין השיר, הלחן והמילה העברית. מילה עברית זה גם כול מה שקיים במקום הזה – מזיכרונות ילדות ומגע עם הנופים האנושיים המקומיים (השירים של אהוד מנור, מאיר אריאל), חיבור לשירה העברית (רחל, לאה גולדברג, זלדה, אלתרמן, יהודה עמיחי, זלמן שניאור, נתן זך, יהונתן גפן), למלחינים הקלאסיים (סשה ארגוב) ליוצרים בני דורו (מאיר אריאל, שלום חנוך) וגם לזמרי העם האמריקניים (ג'ון דנוור, ליאונרד כהן).
הנה סיפור שלו המדגים את ה"טרובדוריות": בסוף 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הגיע חנן, אז איש מילואים לחפשת שבת ומצא בעיתון מעריב את מילות השיר "אתם זוכרים את השירים". הוא גזר אותן ושם בכיס. כשחזר להופעות בפאיד, בצד המערבי של תעלת סואץ, נולד השיר, שהפך לאחד מסימני הזיהוי בתעודה האומנותית שלו. לתעודה הזו מצטרפים גם – אגדת דשא" ו"נגה", שני השירים שכתב עם מאיר אריאל ושלום חנוך.
. "המיטב" מכיל 40 שירים, שחלקם לטעמי, לא ראויים להיכנס לאוסף המובחרים שלו. המשמעות של "המיטב" זה ה"דה בסט אופ", ויש כאן שירים שאינם ה"דה בסט אופ" של יובל. "היי אשה" שנכתב ע"י מאיר אריאל ושלום חנוך עבור שלישיית "שובבי ציון" שיובל נמנה עליו הוא דוגמא אחת. גם "ציונות בלי מרכאות" של דן אלמגור ושלמה ארצי שנכתב עבור הקונגרס הציוני ב-1972 אינו ראוי להיכנס לאוסף המובחרים.כנ"ל "סוזאן" של ליאונרד כהן – לא בדיוק שייך לאוסף המיטב האישי, הגם שהביצוע לא רע.
הייתי מוותר גם את "ליל חניה" (נתן אלתרמן – יאיר רוזנבלום) שחנן שר בשלישיה עם ירדנה ארזי ואפרים שמיר, ולו מפני שזה אינו שיר שלו, ואם כבר למה – למה לא לחדש את השיר? גם "בטרם" (עמיחי-יובל) ראוי לחידוש.
אז מה זה המיטב? "פגישה" – למילים של רחל – זה חנן במיטבו. "גשם אחרון" (מנור-רוזנבלום) למרות שהשיר לא מזוהה דווקא עם יובל, "גן מאיר בתל אביב" (אלתרמן), "תיבת הזמרה נפרדת" (אלתרמן) – זה גם חנן במיטב שבמיטבו, "אגדת דשא" (מאיר אריאל-שלום חנוך), "שיר אהבה פוליטי" (יהונתן גפן), "לכל איש יש שם" (זלדה), "כשצלצלת רעד קולך", (נתן זך, דגימת סאונד למטה) "הימים שעוד נכונו לנו" (עדית פאנק), "דור" (אהוד מנור), "סוף מסע" (אהוד מנור), "זה אתה" (אהוד מנור) שיר שנכתב בעקבות התייתמותו מאב בגיל 9. אלה המיטב של המיטב, לחנים מינוריים שמטענים את השירים בתחושות האותנטיות של המלחין.
אהוד מנור: ב-1982 הכיר חנן את אהוד מנור לצורך העלאת "ימי בנימינה". המפגש הזה הגיע לפי עדות חנן, אחרי שנתיים לא מוצלחות בהן שקל לעזוב את המקצוע. הפגישה עם מנור שינתה את חייו. "ימי בנימינה" זכה להצלחה וסלל את הדרך לאלבום הראשון המשותף שלהם – "דור" שהתייחס לבנו ומתריס נגד הדור שהוא (חנן) מייצג ("דור דור אל תשבור את חלומך כמוני") מצד שני אהוד מנור דווקא שמר על אופטימיות בשיר אחר שהלחין חנן – "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר" המייצג את החלום של דור ההורים שממשיך לחיות. אהוד מנור הוא שכתב ליובל גם את המילים לשירים "מה נשמע בבית", "אחרת לא היית שר", "זה אתה" (על אביו שמת כשהוא היה בן 9), "לא מפקירים חבר" (על רון ארד)
שירי נשמה: "ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר", האופטימיות של אהוד מנור הפכה אצל חנן יובל להמנון אנרגתי מרגש בעיבודו של יאיר שרגאי. כנ"ל "אחרת לא הייתי שר", במיוחד שני המשפטים – "אני מאמין בשדות השמש/ בשחר מפציע ובליל אמש". ועוד שיר נשמה המוכר מירדנה ארזי – "שהשמש תעבור עלי" (יורם טהר-לב) וטוב שקיימת גם גרסת המלחין.
חנן יובל – שיר אהבה פוליטי
