לעמעם את האורות. הנה באה נקמת הטרקטור המתוקה. לא להיבהל, אבי בללי, גרין, דני מקוב ואופיר ליבוביץ', הם עדיין ילדי רוק די בתוליים, שמנסים לפזר אווירה של ניכור. לא "הילדים הרעים", ופורטיס מולם הוא כמעט המגיה השחורה של הרוק המקומי, הגם שהנ"ל עובדים לפי מודלים רוקיים דומים..
זה נורא אופנתי שרוק אתני מתחבר עם ניכור. מסר שקוף. הביאוס מהחיים הריקים. אבי בללי שר באוברטורה על כך שעולמות שונים מסרבים להתחבר. אבל במוסיקה של הטרקטוריסטים הנוקמים יש משיכה מוסיקלית בין קטבים, ממש הרמוניה של פופ, אוריינטאל, אלקטרו ואפרו.
ברי סחרוף המפיק ידע את המלאכה. בשנות התשעים קובעת עוד יותר העטיפה היפה, האסתטית. רוק של אווירה. סינטיסייזרים שיוצרים צליל כינורות בטעם מזרחי. איכשהו אתה מתחבר גם לשנות השישים ול"עפיפונים" על פי הלהיט של Dupree Simon.
את הביאוס וקול הכאב של בללי יעטר צליל מלודי מלטף ומחניף האפוף קולות נשיים שמיימיים ב"משחק של דמעות". יודעים לשחק אותה החבר'ה האלה. הזמר בללי שר את 'טראומת האהבה'. "בתוך שעות השקט/ מיוזע מגופך/ חש אותך נעלמת/ חומקת אל תוך תוכך". כמה שירבוט 'אסתטי' יש במילים האלה, וכשהקול המזמר הוא עשן ומנוכר, זה גם 'עכשווי'.
אני מזהה את הדאווינים, ובכל זאת מופתע מהכישרון לעשות תיאטרון רוק כזה שעובד על החושים, למרות הסטריאוטיפים של "שחור" לבן".
בטונים האלגיים שלו, בללי נשמע קצת ' רמי-פורטיסי', בעוצמת אמירת-הכאב, אם כי בללי אינו  מנסה להיות דרמטי מדי. הוא שר מצברוח כאילו בלי פוזה. אפשר לפענח כאן השפעות מ"מינימאל" ועד פורטיס את סחרוף. אבל הטרקטורים, בללי את גרין, נשמעים כבעלי פוטנציאל לעמוד בזכות עצמם כלהקה יחודית לא פחות מאשר פורטיס את סחרוף. המבוגר העומד משתאה מול עולם הילדים התמים. יש פה אפילו תחכום לעומת הסטריאוטיפ המוקצן של פורטיס, שרואה רק שחורות.
"והכל זורם אליך כמו גשם אל תוך תהום/ עולים צפים ואתה שוקע/ בין תמונות של ילדות."
מפגעי האהבה-אשה, תחושות כובד של הזייה ("על פני המים"). רוק בבסיס ואוריינטאל בלבוש, זעקות יאוש וקצב מסוחרר, גיטרות מטעינות שירים במתח, ובסך הכל יש כאן דמיון ורעננות בעיבודים. תאטרון רוק מלודי שמדליק אותך כל פעם מחדש, ומי שימתין בסבלנות לסוף יקבל את הקטע האינסטרומנטלי "אדון הסליחות", מעין פרודיה על רוק אוריינטאלי בקצב מהיר ובשלטון מוחלט של הטכנופופ האלקטרוני. כהפקה –  כל עיתון רוק לונדוני היה נותן לקטע הזה ארבעה כוכבים.
הטרקטורים חרשו לעצמם תלם יפה ברוקנ'רול המקומי. המוסיקה שלהם תחרוש אצלי הרבה כבישים במכונית.