השיר מזוהה עם "נוער שוליים" מבצעיו המקוריים, מיקיאגי ושות', שהתבגרו ונעלמו. (כמה חבל) הטקסט מאפיין את הישראלי שרוצה לברוח למקום אחר שיש בו קסם זר. שרי שהתקמבקה מהשבעים קיבלה בקשה מכותבת המילים לחדש את השיר. חיים לרוז שהפיק ניסה לקשט את גרסת הכיסוי בשירה האתנית (ערבית) של לא אחר מאביה של שרי' לטיף אליאס. התוספת לא ממש – חלק מהקונטקסט. סתמית. תפורה בתפרים אופנתיים מלאכותיים. הביצוע של שרי לא ממש משדרג את "נוער שוליים", לא מוסיף לו ערכים. לא מבין למה גולדברג רצתה את שרי לשיר הזה.
