הקולות נפגשים. הבס-בריטון של אריק סיני מנסה להתקרב לבס-בריטון העמוק של הזמר והמשורר הקנדי ליאונרד כהן.
ליאונרד כהן – הוא מסוג המשוררים שמעוררים תמיד סקרנות, ששיריהם, גם המתורגמים, עברו מדור לדור וזכו לאינספור ביצועים של זמרים בכול העולם. אני נזכר נאמר בגרסה של אסתר עופרים ל"ציפור על חוט תיל" שהיא מן היפות ששמעתי, כשמדובר בפרשנויות על שיריו. אנע נזכר גם בגירסאות של ג'ניפר וורנס וג'ודי קולינס לשיריו. את נינה סימון שרה "סוזן".
אבל למה ללכת רחוק כשתמיד אפשר לשלוף מהמדף את כהן עצמו, לשמוע שוב "סוזן", "תחילה ניקח את מנהטן", "דמוקרטיה". "הרקידי אותי". "מעיל הגשם המפורסם", "מחכה לנס", "קחי את הואלס". חסר שירים? ואחרי הכל, אני עדיין מעדיף את משורר הפופ האינטימי, שמספר סיפור בחושניות מופלאה.
ועם זאת, תמיד מסקרנת פרשנות חדשה: אריק סיני יוצא עם מבחר של כ- 20 משיריו של כהן. מישהו כתב שמבחינת הקול לסיני הכי מתאים לעשות את כהן. אבל זה לא רק הצבע הקולי. המשימה היא הרבה יותר מורכבת כי לבצע את כהן שה גם אתגר אומנותי-פרשני ממדרגה ראשונה. לא רק צבע קולי. גם עמיר לב – מבחינה זו מזכיר לי את כהן.

לצדו של סיני – חבורה של ארבעה נגנים, בניצוחו של הקלידן והמפיק המוזיקלי עמוס בן דוד שמשמש בתפקיד המפיק המוזיקלי של כוכב נולד איתי ניצן על התופים, עדי הר צבי על הבס, גיל לואיס על הגיטרות ושתי זמרות הליווי, מאור ירדני והדר כהן.
בין השירים שסיני ישיר ניתן למצוא את השירים האלמותיים Suzanne, I'm Your Man, Everybody Knows – מושרים באנגלית.

על הנבחרים של כהן