עם קול סולן כמו זה של ג'יי קיי – שדומה שתי טיפות מים לקולו של סטיווי וונדר (יש שמכנים אותו "סטיווי וונדר לייט"), הפקת דיסקו-פאנקית, שיש מכנים אותה "אסיד ג'אז", קצב באסי קבוע, עיבודים אפקטיביים למיתרים ולכלי נשיפה, הצליחה ג'אמירוקוואי להגיע לקהלים רבים ב-15 שנות קריירה.
המבחר מצוין מ"מתי את תלמדי", "צעיר מדי למות", Blow Your Mind ללהיטים מאוחרים יותר כמו "חום משומר", "נערה קוסמית", "אי שפיות וירטואלית" ועד שירים מהאלבום של 2005 – Dynamit כמו "מרגיש כמו שצריך" וגם שני שירים חדשים – Runway ו-"רדיו" שממשיכים למעשה את פורמולת סגנון הדיסקו-סול-פאנק הנורא סוונטית המאפיינת את האוסף הזה.
השירים קולחים בצירוף מגינות טובות וקצב שכמעט לכול אורך האוסף נועד לרצפת הריקודים. "נערה קוסמית" הוא דוגמא לדאנס שנשאר אקטואלי בכל רחבת ריקודים (דגימת סאונד למטה). זהו ללא ספק האוסף האולטימטיבי של ג'אמירוקוואי. סטיווי וונדר? אז עם כל הכבוד, ויש כבוד, ג'אמירוקוואי מזכיר את הגאון הזה, אבל הוא משתווה אליו רק בכמה אספקטים, מה שלא עושים ממנו "סטיווי וונדר החדש", אבל גם – יש בו לא מעט סטיווי וונדריות בעיקר בטונים ובהפקת הסאונד. כמוסיקת דאנס – מלהיב.
