מישהו שיתבונן עלי

ג'ימי סקוט

וורנר, הד-ארצי, דיסק כפול
4/5

ג'ימי סקוט לקה בילדותו בתסמונת הורמונלית שעצרה את התפתחותו והותירה אותו איש קטן עם קול נשי גבוה. אירוני, אבל זה מה שהוביל אותו לקריירה גדולה כזמר שראשיתה בשנות ה-40.

 הוא התגלה מחדש במהלך שנות התשעים. קולו לא ממש "יפה", אבל הוא מאוד מיוחד כפרשן בסגנון ג'אז בלוזי, שמטפל בעיקר בסטנדרטים. סקוט בן ה-79 מקונן בסופרן לא חזק אבל עם רטט נשמה עצובה, מה שנקרא "הרטברייקינג ווייס". לוקח את "מאדרלס צ'יילד" למקום ששיך רק לו. הסגנון: סלואו–מלנכוליק-רומנטיק מיוסיק, מעין תחושה של קינה מתמשכת. הייתי אומר, שבשלב מסוים זה נהייה קצת חדגוני. אבל די לשמוע את "אול דה וויי" כדי לקבל את אחד הביצועים היותר אינטימיים של הסטנדרט הקלסי הזה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן