רוק ישן מתחבר עם רוק גיטרות כבד. זה פחות או יותר לני קרביץ. אבל זה לא רק זה: תמיד זיהו במוסיקה שלו השפעות רבות, עד שלפעמים נדמה היה לך שהוא פלגיאטור. והוא לא. האלבום הזה, עם האוריינטציה הרטרוספקטיבית כבר נשמע כל-כך לני קרביץ. "שדה הקרב של האהבה" הוא רוק סולידי עם אלמנט פאנק גרובי, שמסמן את ההמשך: קרביץ הוא מוסיקאי רטרו מובהק. ב"אם יכולתי להתאהב" זה המגע פסיכודלי, וג'ון לנון נמצא ב"אלהים הציל את כולנו". בלדות רומנטיות? לא חסר. הן ספוגות נשמה. ליבו הרומנטי של קרביץ פועם בחוזקה ומייצר פשטות יפה במנגינות וברוק מידטמפו טהור ובשל מאוד.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email