ההופעה

נינט טייב

אולם נגה יפו
4/5

נגנים: טל פורר, קלידים, הפקה מוסיקלית, אריאל (קיד) טוכמן ואמיר עוגש על הגיטרות, אורי קליינמן על הבס ותומר צדקיהו על התופים. אורחים: ארז אלגרבלי, יוני בלוך.

מה אפשר לדרוש ממופע מיינסטרים-פופ של נינט יותר מאשר מופע  מיינסטרים נינט? שתהיה יהודית רביץ, אחינועם ניני, נורית גלרון?

אין כמו נינט טייב לעשות את נינט טייב בדיוק לפי גובה רף הציפיות, ואתם יודעים מה: אפשר לעלות אותו בכמה סנטימטרים. כזמרת היא עומדת בזה במקצוענות ראויה, אמנם הטקסטים (שרצים שם מול עיניה על מוניטורים) הם לרוב מלודרמות קטנות, מילות רגש תפורות על מידותיה, אבל מצד שני יש לה את זה – עמידה נכונה, חלוקת העוצמות בקול. החיוך הנעים שהיא מפזרת. נראית אחלה. מישהו מוכן להגיד בלי להתנצל שהיא – נולדה לזה? אז הנה – אמרתי.
פתחה את הערב בכניסת פוזה – עם הגב לקהל – מתקלפת משמלת ענק מפוארת כדי להישאר בג'ינס עם נצנצים, כאילו נינט לא יכולה לעלות סתם ככה עם מקרופון. מישהו החליט בשבילה שחייבים איזשהו אלמנט דרמטי-ספקטקלי. למה? רק כדי ליצור את ההו-הא על הפתיחה?

הבשורה החיובית שיוצאת מהערב הזה – שנינט מסוגלת לעבור את מחסום קהל העשרה. לא בכל שיר זה קורה. לא בכל שיר היא מקפידה שהרגש לא ירוץ לפניה, אבל נינט זקוקה לשירי רגש שיגרמו לה לנסוק. כשהיא שרה את "מקיץ אל חלום" (מילים ולחן – ברוך פרידלנד) – זה מגיע ממקומות טיפה עמוקים יותר. היא מטפסת לפסגות הרגש בצורה טובה, וזה אחד היותר מקוריים שלה. כשהיא שרה "אם תבוא" – היא מוכיחה שאפשר ללכת על הצנוע יותר, בלי מלודרמות גדולות, בלי עצבות מתקתקה – גם בנושא הלעוס של יחסים בינו-בינה, כשהיא שרה "ים של דמעות" גרסת הכיסוי לזוהר ארגוב, – זה ים רגשות גואה אף מזה שאנחנו מכירים מביצועים קודמים.
ההרכב הזה שמנהל הקלידן טל פורר – 2 גיטרות, בס, קלידים, צ'לו ותופים מאפשר לה לפרוש כנפיים. גם ב"כשאתה כאן" (אביב גפן).
בשלב הזה של הקריירה שלה, נינט זקוקה לכמה שיותר שירי רגש כאלה שגורמים לה לנסוק לאובר רגשנות – מלודיים, מעובדים לגיטרות חשמליות וגם לצ'לו. מיינסטרים פופ עם נגיעות רוק פה ושם. יוני בלוך עלה לפלרטט איתה בחביבות פלגמטית לשיר בדואט "אחרי הכל", ואז שמענו גם צ'לו.
בשלב מסוים של הערב מודיעה נינט כי נמאס לה מזה שהפפרצ'י אורבים לה בכול חור, ושהגיע הזמן שגם היא תצלם אנשים. ואז מביאים לה מצלמת וידאו, והיא אכן מכוונת אותה לקהל. ומבטיחה למעריצות (בעיקר) כי את הוידיאו יוכלו לראות באתר הבית שלה.
נינט לא הייתה עושה את זה אילו הקהל שלה היה מבוגר בחמש-עשרה שנים. אבל היא כנראה עדיין בשלב של המשך מומנטום כוכב נולד. אני בטוח שהיא תרצה באחד הימים להופיע בלי לצלם קהל לאתר הבית שלה, בלי שיזכירו לה שהיא בוגרת "כוכב נולד". היא יכולה.

ליחצו על התמונות להגדלתן. התמונה לפני האחרונה – עם יוני בלוך 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. מופע מקסים. מרגש נוגע ויחד עם זאת מופע אנרגטי ורוקיסטי להפליא.
    אני גאה בנינט, היא עלתה על כל רף הציפיות שהיה גבוה מאוד.

  2. נינט נתנה הופעה מדהימה, היא פרפורמרית אדירה עם קול מדהים ויודעת לקחת את השירים שלה בדיוק למקום הנכון. ההנאה בהופעה היתה צרופה וכל שיר שנבחר והוכנס גם אם הוא לא מהאלבום קיבל את המקום הראוי לו והראה שנינט לא שוכחת מאיפה היא באה ומודה על זה בכל רגע והיא פה כדי להישאר איתנו עוד הרבה זמן. ועל זה יש לומר לה תודה!!

  3. אני בת 52. הייתי בהופעה ואף צולמתי על ידי נינט (אני מופיעה באתר שלה) . לא ראיתי בצילום הקהל אקט ילדותי. נינט, לדעתי, פורפורמרית אדירה ונכון , יש לה עוד לאן להתפתח. אני מצפה בהתרגשות לסבב ההופעות הבא שלה, ללכת שוב והפעם עם חברות בנות גילי. די עם המחשבה שלנינט מעריצות רק בנות 12!

  4. אהבתי את הדרך שבא אתה כותב ואת מה שכתבת. אני מתחברת לזה מאוד וגמני חושבת שנינט נולדה לזה.

  5. אני בת 25, הייתי במופע ואני חייבת לציין שנינט פשוט זמרת מעולה. רק שתפסיק עם " השיר שלנו" ושאר הטררם והיא תצליח להגיע לאן שרק תרצה.

  6. הייתי שם, מופע מקסים. נינט שרה מדהים ומרגש בטירוף.
    בקשר לחלק הראשון שהיא נכנסת עם שמלה, לדעתי אתה טועה. זה לא סתם בשביל השואו, יש שם משמעות.
    ברקע נשמעת המנגינה של השיר "בובה" מתוך אלבום הבכורה של נינט, אני חושבת שבכך שנינט מורידה את השמלה הענקית הזאת היא אומרת לנו "אני לא בובה! היום תראו אותי כמו שאני, בן אדם רגיל."אהבתי מאוד את הפתיחה הזאת להופעה.
    אהבתי מאוד את שני הדואטים עם האורחים. הביצוע ל"אל תדאג" היה פשוט גאוני, "יחפה" ו"מקיץ אל חלום"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן