היום כבר לא כותבים שירים על גיבורים, שר יגאל בשן ברגש גואה, בטון נוסטלגי. לא הכי הבנתי לפי המילים שבשיר לאיזה גיבורים התכוון כותב המילים. יש בשיר בוקר חדש, אנשים שידעו עליות ומורדות, שריחפו "בין דפי האגדות" (ואללה) אך שמתרגשים עדיין בשניים. נו, אז מי הם הגיבורים?

מוסיקה: הרכות הנסבלת, המלודיה העוטפת, העיבוד המרכך. מוסיקה שנובעת מרגש אמיתי של איש שמתגעגע. הצרה היא שלא ברור בדיוק למה, וזוהי כבר בעיה של הטקסט הממוסמס והמפוספס. ואולי – ליבו הרוומנטי של בשן מנצח בסופו של דבר.