The-Verve

הימנונים אורבניים

דה וארב

Virgin Records
5/5

מה חבל שה-Verve התפרקה אחרי האלבום הזה. אם יש להקה בריטית, שאסור לפסוח עליה זה ה-Verve ז"ל. נשמעת כרוק הבריטי האולטימטיבי, מליגת העל של אואזיס, רדיוהד, U2, בלאר.
אם יש אלבום של Verve שאסור לפסוח עליו – זה האלבום הזה. לא ברור כיצד נולד אלבום כזה בשנות התשעים. כאילו הגיע משומקום. אולי אחד מחמשת הגדולים של התשעים. Bitter Sweet Symphony הפותח הוא מאותם שירים בני אלמוות שלעולם אינם מתיישנים. זה אלבום של בלדות נוגות, מקסימות. למעשה – 13 שירים שכמעט אף אחד אינו מה שנקרא "פילר" (ממלא חלל), בהפקה יוצאת מהכלל, בעיבודים מדהימים לכלי מיתר. פרט ל"ביטרסוויט סימפוני", אני ממליץ בחום על Sonnet (בלדה תחושתית על חברות) ועל Lucky Man. ובמיוחד על The Drugs Don't Work (לא שיר התמכרות לסמים, אלא בלדה שאשקרופט כתב על מות אביו- דגימת סאונד למטה) אחת הבלדות המרגשות ששמעתי אי-פעם מלהקה בריטית. ועוד אחד: Space and Time הפסיכודלי.
ריצ'ארד אשקרופט מי שכתב את רוב השירים באלבום, הוא הזמר המופלא של החבורה הזו, של האלבום המיוחד הזה. הטון שמחבר בין כל השירים.. ה-Verve הקליטה 3 אלבומים בלבד, כל אחד טוב מקודמו, וזה המרגש ביותר. קו של קדרות עובר לאורכו, מלנכוליה רומנטית שמחלחלת עמוק.

The Drugs Don't Work

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אלבום חובה בכל בית ומלונה.
    הלחנים הפשוטים של אשקרופט,
    יחד עם הליטושים של שאר חברי הלהקה
    והעיבוד וההפקה המושלמים נותנים פה יצירת
    מופת המסכמת יחדיו את כל שנות ה-90.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות