מי שהאשים את ג'ילברטו ג'יל בפזילה לפופ המערבי על חשבון שורשיו, לא יודע על מה הוא סח. ג'יל בן 60 חוזר תמיד למחוזות ילדותו, מביא את תמצית הפולק ה- BAIAO של צפון מזרח ברזיל. 18 שירים שמתפרשים על פני 3 עשורים, סגנון הטרופיקליה שמערב דיאלקטים מאזורים שונים בברזיל, שירים מוקדמים ושירים מאוחרים. ליווי גיטרה אקוסטית וגם תזמורות. ג'יל תמיד לקח את הישן ושילבו בחדש. צליל אקוסטי ואלקטרוני חיים יחד בהרמוניה. שירי סמבה מהאדמה הברזילאית. ג'ילברטו לא שכח מאין הוא בא. יש כאן גם אסוסיאציה לקרנבלים של ריו. הצליל אוורירי ושמח, אבל ג'יל יודע להוריד הילוך למנגינה ולבלדה שמשדרות עצבות. ג'יל לא מחפש תיחכום. ככמוסיקאי חדשן, הוא ממזג בקביעות אלמנטים חוץ ברזילאים, אבל הפעם זה אוסף המייצג את העיבוד הפשוט. מחסום השפה נופל מהר מאוד.
