השלישי של הרכב הדאנס הבריטי בהוצאה מחודשת, ומאלה שעבודת הבישול הולידה כמה דליקטזים גרוביים בקומבינה של טראנס, טריפ הופ ודראם נ' באס. למטבח הגיע אורחת – דידו, שאחיה רולו ארמסטרונג הוא הטבח הראשי במרקחת הסאונד הפיית'לסית יחד עםם הסיסטרבליס. דידו נותנת קולה בקטע הדאנס הרך ווהטריפ-הופי – One Step Too Far .
לא נחדש אם נציין ונדגיש שפיית'לס זה לא רק דאנס. הם המקצוענים שמוציאים לפועל את כל צורות הצליל המודרני, במרקמים מיוחדים, באווירה מזמינה מפתה ומלודרמטית. נא להקשיב לסינגל מהאלבום שנקרא We Come 1 שמזכיר את העוצמה של Insomnia, הסאונד המצויין בסגנון "הצליל של פילדלפיה" בקטע שנקרא "מוחמד עלי". ואיזו הפקה מדהימה היא גרסת הפיית'לס ל"סימפת'י", הלהיט הנודע של "אדמה נדירה" עם מונולוג של מקסי ג'אז. זה קטע שלוקחים לאיי פוד. Crazy English Summer הוא יצירה בפני עצמה בדיסק הזה בשירתה של סיסטר בליס. על הקטע הזה לחצתי כמה פעמים בהשלט. זה פיית'לס? זה פיוט שעומד בפני עצמו. איזה עומק אמוציונאלי קיים בשיר הזה. יופי פיוטי שכזה מצאתי גם ב-Evergreen – מיד-טמפו דאנסי שמביע תשוקה קסומה בתוך איזושה אווירה שלא מן העולם הזה. קשת הסגנונות, המעברים מאווירה לאווירה הם שעושים את האלבום הזה ליחיד ומיוחד. טכנו, טריפ הופ, אמבניינט, אלקטרוני. האם זה נדבק? לא. לא נדבק. ובכל זאת, תקשיבו לפיית'לס. אקסלנט.