בהופעה חיה, "אנשים אוהבים לשיר"

אריק איינשטיין

פונוקול
4/5

הדיסק הוקלט בשתיים מהופעותיו החיות האחרונות – בהיכל התרבות ב – 10.3.1977 ובקיבוץ גבעת חיים ב – 20.3.1977 יוני רכטר היה ליד הפסנתר והוא גם מי שעשה את העיבודים המוסיקליים, אפרים שמיר – בגיטרה, אסתר שמיר – קולות רקע, למה יידוב – גיטרה, מוטי דיכנה – גיטרה בס, אוהד אינגר – גיטרה בס, אלון הלל – תופים, מורטון קם בסקסופון וגם תזמורת נתניה.

אחרי פתיחה אינסטרומנטאלית מלו-ג'אזית קולחת ונמרצת בעיבוד יוני רכטר, מעברים יפים, נכנס הבריטון החם עם שיר החרמנים "אני רואה אותך בדרך לגימנסיה". למעשה – ראייתו של יענקל'ה רוטבליט שעוקב אחרי נערות בתלבושת אחידה. "האם כבר מישהו פיתה את המלכה של הכיתה", שר אריק. המנגינה של גבריאלוב היא מהסוג החדפעמי. פופ ישראלי? – הולך על זה.
ואז מגיע משהו אחר. "דמעות של מלאכים" של דן מינסטר ויוני רכטר. מינור אצילי, הקול נעשה רך ורומנטי. זה קולו של איינשטיין אז – צלול, מלא חום. שיר עצוב על עצב. מנגינה קסומה. מנגינה-עיבוד-ביצוע ליריים. ישראלי? נורא ישראלי, ואין לי מושג להגדיר ישראלי. זה עניין של תחושה.
יוני רכטר שר סולו את שירו "הימים חולפים", שיר על הזמן החולף ומתבזבז ונגמר, לא סתם זמן שהולך לו – אלא שזה קורה מול ביתה. אז רכטר מול איינשטיין זה עולם אחר. אבל כשמדובר באוריינטציה ג'אזית, אני מקבל אותו כחלק מקונטקסט.
וחוזרים לפופ ישראלי – "כל השבוע לך" מילים של אריק, לחן של שמוליק קראוס. קולו נעשה נמרץ וצרוד. שיר אהבה פשוט ומחמם אווירה. לא מהפייבוריטים שלי, אבל בהחלט מעורר געגועים לתקופת החלונות הגבוהים.
והנה סגנון אחר בליווי אקוסטי יותר – "בלילות הקיץ" של דני מינסטר ומתי כספי. בלילות הקיץ החמים שום דבר אינו קורה. וגם כאן, זה נשמע מאוד מכאן.
מיקי גבריאלוב הלחין את "ערב מול הגלעד" של לאה גולדברג. זה אריק שאני אוהב. קול בהיר, שמעביר את התוכן בחום (אילנות, טלה שחור ורך, כבשה פועה) והקול הזה מצליח לשדר אמת שהיא ערך מוסף למילותיה של המשוררת.
"יש לי אח קטן" הוא שיר ילדים מקסים שהלחין שם טוב לוי, לשירה בציבור ומחיאות קצובות.
ואז לסיום פוצח הבריטון הנוגה בשניים משיריו היפים ביותר – "זו אותה אהבה" (יוני רכטר) ו"אני ואתה נשנה את העולם" (מיקי גבריאלוב)
עשרה שירים בלבד (שזה מינוס) , אבל עשרה שירים שנותנים את אריק בחי, במיוחד את הקול שלו ב-77'. לא ההופעה החיה האולטמיטיבית. אבל זו הופעה חיה של אריק, וכל הופעה חיה שלו, היא מצרך נדיר.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן