מה שנשמע כמו סקנדל שעושה כל אישה שלישית לגבר שלה, הפך כאן לאחלה רוק עם ביצים. פעם ראשונה שאני שומע אילנה אביטל לא קיטש, לא פשרות, אלא עד הסוף. בקטע הפמיניסטי הפשטני הזה מרימה האישה את נס המרד – אתה מצפה ממני שאבשל, אנקה בשבילך, גם שאגדל לך (למה "לך"? הילדים לא שייכים גם לה?) שאחכה לך עם חיוך וגם אהיה שמחה ואשמש קישוט לחברים שלך ושאצחק מהבדיחות שלך וגם אלטף לך האגו כשאני שוכבת איתך. ואהה.

אילנה, עם מרמור כזה, אין שום סיכוי למסגרת יחסים יציבה. זה פשוט – לקבוע ברבנות ולצאת לחופש, בלי איומים – "אני הולכת עכשיו ולא חוזרת"… . ומה אני אומר – שזה טקסט של שיחת שכנות בבת-ים, שמתלוננות על הגבר שלהן. חוץ מזה – אחלה ביצוע רוקיסטי, רוק גיטרות תוסס וכולל מעבר למטאל גם בביצוע הקולי בשורה שבו היא מאיימת שהיא נוטשת ולא חוזרת. וכאן אביטל נכנסת לראשונה למגרש של סולנית "היהודים". את הביצוע הזה הייתי משווק בחו"ל.